קריאה למפתחים: פיתוח השלב הראשון למערכת תקשורת עצמאית
צוות האתר
בהפגנה שנערכה ביום שבת האחרון הופעל בגלוי נגד המפגינים ציוד ניטור צבאי (ה"רקון" הוא אמצעי גלוי אחד, ויש יסוד סביר להניח שהוא לא היחיד). אני לא יודע לומר אם מדובר בקו אדום או שחור במלחמה שמנהלת הממשלה נגד המפגינים, אבל אנחנו בהחלט רואים אסקלציה בשימוש באמצעים שפותחו לשימוש במלחמה נגד האויב כשהם משמשים נגד האזרחים עליהם הם אמורים להגן.
בפוסט הזה אני רוצה להציע קונספט לאפליקציה פשוטה שתקשה על ניטור ההודעות המועברות בין הפעילים במצב בו אין חיבור אינטרנט אמין, באמצעות סמס בלבד. בפוסטים הבאים (אם תהיה הענות) נמשיך לפתח את הקונספט ליצירת רשת קשר ע"ב רדיו שאינה מבוססת על הרשת הסלולרית כלל, ותאפשר שליחת הודעות ושיחות מוצפנות בלי לשלם לאף אחד כלום.
האפליקציה תחקה מנגנון SSL בסיסי עם מינימום הודעות. SMSSL אם תרצו:
זוהי דוגמא פשוטה (ולא מושלמת) של התהליך אבל הקונספט ברור: הודעות שיועברו בדרך זו יקשו מאוד על המאזינים (בטח בזמן אמת) להבין מה נכתב בהן.
שיפורים נוספים אותם אפשר יהיה להוסיף בהמשך:
1. תאריך תפוגה להודעה: שעתיים מזמן השליחה או חמש דקות מזן הקריאה (הקרוב מביניהם) כך שאם ילקח/יגנב/יוחרם המכשיר ההודעות הבלתי מוצפנות לא ישארו עליו
2. טמפלטים של הודעות בלחיצה על כפתור: "עצרו אותי", "בואו מיד לנ.צ." (עפ"י מיקום), ועוד
3. הודעות מתוזמנות: שלח הודעה בעוד עשרים דקות אם לא לחצתי על הכפתור
ועוד ועוד.
הרעיון הוא לפתח אפליקציית אנדרואיד בשלב ראשון, ואני לא יודע איך עובד הגן הסגור של אפל, אבל אם אפשר גם לאייפון. בשלב השני יוכנסו שיפורים, ואז ניתן יהיה להתחבר לפרוייקט הנוסף של התקשורת ללא הרשת הסלולרית כלל.
אם יש מישהו שמעוניין להיות חלק בצוות הפיתוח של האפליקציה, אפשר לפנות דרך ה"צור קשר" באתר או בתגובות. סביר מאוד שנצטרך אפליקציה כזו במוקדם, אם עוד לא מאוחר מדי.
מכתב פתוח לארנון מוזס
מר מוזס שלום,
ב-8 בינואר, 2012, הודיע יאיר לפיד כי בכוונתו לרוץ לכנסת. הוא עזב את משרתו בחדשות ערוץ 2 לאחר ההודעה, אך המשיך לכתוב טור שבועי במוסף "7 ימים" בעיתונכם. מאחר שאני סמוך ובטוח ש"ידיעות אחרונות" לא מעוניין להיחשד בהטייה אחר פוליטיקאי אחד, וכי שמו הטוב ומקצועיותו של העיתון עומדים לנגד עיניך, דומני כי טורו של לפיד מציב בעיה מסוימת בפני העיתון, וברצוני להציע פתרון לבעיה זו.
מדובר בפתרון פשוט למדי: על "ידיעות אחרונות" לספק לכל ראש מפלגה בישראל טור מקביל ב-"7 ימים". אמנם פתרון זה אינו הוגן כלפי מתמודדים לכנסת ה-19, שבדומה ללפיד טרם נבחרו, אולם אין לדרוש מעיתונך צעדים מוגזמים מדי.
ברור שמוסף כ-"7 ימים" עלול להתקשות לספק טור שבועי לכל ראש סיעה, ולכן כדאי לשקול הענקת פיצוי כספי לראשי 13 הסיעות הקיימות בכנסת. מבירור שערכתי עולה כי מודעת עמוד ליד טורו של לפיד עולה בין 70 ל-100 אלף שקלים. על מנת שלא להקשות על עיתונכם, פיצוי של 70 אלף שקלים מדי שבוע לכל סיעה יהווה פיצוי הולם בהחלט. מדובר ב-910 אלף שקלים שיחולקו מדי שבוע לסיעות הקיימות בכנסת.
עם זאת, חישוב קצר מעלה כי מרגע ההודעה על ריצה לכנסת עד היום כתב לפיד 13 טורים שבועיים, ויש לפצות גם על כך את ראשי הסיעות. הסכום המדובר הוא 11,830,000 שקלים, שאני סמוך ובטוח כי ראשי הסיעות יסכימו לקבלו בפריסת תשלומים חודשית, על מנת להימנע מלהקשות על עיתונך.
לתשובתך אודה,
בברכה,
איתמר שאלתיאל
הערה: לא הצלחתי למצוא את האימייל של ארנון מוזס, ולכן בכוונתי לפרסם את הפוסט הזה בעמוד הפייסבוק של ידיעות אחרונות. אם אתם מסכימים, אתם מוזמנים לעשות זאת גם כן.
עדכון:
בטור ב-13 בינואר ב-"7 ימים" כתב לפיד את המלים הבאות: "איני מתכונן לשעבד את המדור הזה (ובוודאי שלא את יושרתו של העיתון המארח אותו) לדרכי הפוליטית החדשה, ובשבוע הבא הוא יחזור למתכונתו הרגילה, כולל הבדיחות על חשבונה של זוגתי-שתחיה, אבל השבוע נדמה לי שמן הראוי – באופן חד-פעמי – שאסביר מה קרה". אני לא קורא קבוע של הטורים של לפיד, אבל זכורה לי מהומה מסביב לטור האחרון שלו, שבו הוא משווה בין הקמת התנחלויות על אדמה פלסטינית לבין עישון ג'וינטים. נדמה לי שמדובר בשעבוד יושרתו של העיתון המארח, אבל אולי ב"ידיעות" חושבים אחרת.
טכנולוגיה חדשה במחסומים
עמירה הס מדווחת בהארץ, ואביר קופטי מספקת עדות אישית על מכניזם חדש שהתווסף לאחרונה לחוויית הבדיקה במחסומים: על פי הוראה מהחייל במחסום מוצאים יושבי הרכב ממושבם ומצווים להשאיר חרך בחלון בגובה סנטימטר אחד. כשהם עומדים במרחק בטוח מתקרב אדם, ספק שוטר ספק עובד קבלן חיצוני, עם מכשיר ובו שני צינורות המוכנסים לחרכים שהושארו מבעוד מועד בחלונות וחומר בלתי מזוהה מוזרם בהם לתוך חלל הרכב. כעבור כעשר דקות מנתק העובד את המכשיר מהרכב ונכנס לחדר צדדי עם מבחנה, הוא יוצא לאחר זמן קצר ומאשר לנוסעים להמשיך בדרכם. קופטי מדווחת שברכב נותר "ריח מוזר" והנוסעים חשו בסחרחורת קלה, וכך מדווחת גם הס. כשהתבקש לתאר את התהליך סרב העובד לענות, ורק אמר שהחומר אותו הוא מזרים לרכב הוא חמצן בלבד.
נבירה קלה ברשת העלתה את חברת "טרייסגארד" (TraceGuard, PINK:TCGD) שעד 2008 נוהלה ע"י ד"ר אהוד גנני שעבד שנים רבות ברפא"ל, כיהן כמנכ"ל תע"ש, ועדיין מכהן כיו"ר ההנהלה הציבורית של התעשיות הבטחוניות במכון הייצוא. את גנני החליף אבי קוסטליץ, בכיר לשעבר בשב"כ ולשעבר מנכ"ל רשות שדות התעופה.
טרייסגארד פיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לזהות עקבות חומרי נפץ ע"י הזרמה של אויר מסביבם, איסוף האוויר במבחנה, וניתוחו מאוחר יותר במכשיר חיצוני. כתבה שפורסמה בדה-מרקר מראה שהחברה קיבלה את אישור השב"כ להפעלתה במעברי הגבול. קשה להבין מהכתבה אם הטכנולוגיה הזו גם משמשת במחסומים בין ישראל לשטחי הגדה המערבית. טכנולוגיה דומה נמצאת בשימוש בשדות תעופה לבדיקת מזוודות, ויתכן שטרייסגארד החליטה שמה שעובד במזוודות יעבוד גם בכלי רכב, תאוריה שנבדקת בימים אלה על חשבון הפלסטינים.
* יש לציין כי האמור מעלה הינו בחזקת תאוריה בלבד, אך הטכנולוגיה של טרייסגארד והחברות האחיות שלה (טרייסטק סקיוריטי, טרייסטראק טכנולוג'יס) היא היחידה שמצאנו המשתמשת בהזרמת אויר ואשר קיבלה את אישור השב"כ להפעלתה במעברים.
דובר צה"ל אמר בתגובה לפניה של יוסי גורביץ בנושא שהמחסומים אינם נמצאים באחריותו של צה"ל ואת השאלות הרלוונטיות יש להפנות למשטרת ישראל. שני המחסומים המדוברים – מחסום סאלם ומחסום 300 – הופרטו ונמצאים בידי חברה פרטית (עוד על הפרטת המחסומים). וזה חלק מהעניין כולו – הפרטת מערכת הביטחון לא נובעת בהכרח מיעילות כלכלית דווקא. היא מאפשרת למדינה, בין השאר, להסיר אחריות מעל עצמה, אפילו מאחריותה לספק מידע. ומה זה משנה אם מדינת ישראל שולטת על השטחים הללו, ומה זה משנה מי העביר את המחסומים לידיים פרטיות. מחסומים זה לא אנחנו, זה השוק החופשי.
קבלו עדכונים
