כל הכתבות בקטגוריית "כללי
נוב' 15, 2014
noam

איך תפסה המשטרה את מפיץ סרטון ההסתה נגד שי ניצן

נעם ר.

ב-11 לינואר 2011 סמוך לשעה 19:20 דפקו שלושה שוטרים על דלת דירה ברעננה. האדם שפתח את הדלת הזדהה כאורי ברעם, סוכן ביטוח בהווה ומתקשר בעברו, ונחשד שפרסם יום אחד קודם סרטון הקורא לרצוח את מי שהיה אז פרקליט המדינה, שי ניצן. השוטרים אזקו אותו, נטלו איתם כמה מחשבים וציוד נלווה שמצאו בסלון, ולקחו אותו איתם לתחנת המשטרה. בחקירתו הכחיש ברעם כל קשר לסרטון, אך בידי המשטרה היו כל הראיות שהיו צריכים על מנת להרשיע אותו, וכעבור ארבע שעות בחדר החקירות הוא נשבר והודה שהוא זה שהפיץ את הסרטון. מהלך משפטו של ברעם מספק הצצה מעניינת לדרכי הפעולה של המשטרה שהובילו לאיתורו ומעצרו בתוך יממה מרגע הפרסום, ואת אלה אנסה להציג ברשימה זו. במהלך המשפט הועלו טענות על אכיפה מוטית לרעת הימין, טענות מעניינות בפני עצמן שהתקבלו חלקית על ידי השופטת, אך אלה ראויות לדיון נפרד.

בלילה שבין ה-9 ל-10 לינואר 2011 פרסם אדם כלשהו סרטון הקורא לרצח שי ניצן באתר "וידלר", ושלח דוא"ל לשורה של אנשים, ביניהם עיתונאים, במטרה להפיץ אותו. הדוא"ל נראה כאילו נשלח מהכתובת sar@justice.gov.il, השייכת לשר המשפטים. בבוקר ה-10 לינואר, אחרי שדבר קיום הסרטון הוזכר ברדיו, הוסר הסרטון מהאתר, וסרטון אחר הועלה, המנסה להסביר את הסרטון הראשון, וגם הוא הוסר זמן קצר אחר כך. אותו אדם גם התקשר לכמה מהנמענים במטרה "להסביר" את הסרטון תוך שהוא מספק ראיות שהוא זה ששלח את הדוא"ל המקורי. באותו זמן הוחלט בשב"כ ובמשטרה לברר אם מדובר ב"איום חם" על חיי פרקליט המדינה, וצוות של שלושה שוטרים (עם עזרה של עוד כמה מחוץ למשטרה) הוקם במטרה לאתר את המפיץ. שני עיתונאים שקיבלו את הסרטון, רועי שרון מערוץ 10 ואמוץ שפירא מרשת ב', התבקשו להעביר את הדוא"ל שקיבלו לרשות החוקרים, ובדיקה פשוטה של ההדרים (Headers) שלו הראתה שהוא נשלח מכתובת IP השייכת לאינטרנט זהב ומדומיין השייך לאתר בשם lovesite.co.il.

מנהל אבטחת המידע בחברת אינטרנט זהב, אופיר ליבר, בדק ומצא כי הכתובת נמצאת בשימוש אתר lovesite והעביר לידי חוקרי המשטרה את פרטי הבעלים, ניר נגר. המשטרה יצרה איתו קשר והודיעה לו כי הוא דרוש לחקירה באופן מיידי, ויחד עם שוטר הם עברו על הלוגים של השרת ומצאו כי טרם שליחת הדוא"ל על הסרטון, שלח אותו משתמש הודעות לשתי כתובות אחרות: baram78@gmail.com ו-

etisharabi858@gmail.com, מכתובת IP בפולין שהתבררה כשרת פרוקסי. כאן עשתה המשטרה שני דברים: הגישה צו בית משפט לגוגל לקבלת כתובות ה-IP מהן ניגשו לתיבות הדוא"ל, ועשתה שימוש במנוע חיפוש על מנת למצוא שימושים קודמים בכתובת, מוצאת אתרים בהם הגיב משתמש שהזדהה בכתובת הדוא"ל הזו ובשמו האמיתי.

ברגע שהיו בידיה שני הדברים האלה, הוציאה צו לקבלת זהותו של המשתמש בכתובת ה-IP של תיבות הדוא"ל, ושלחה את השוטרים לכתובת בה הוא רשום. כשנכנסו השוטרים לדירה, מצאו את המחשב דלוק, מחובר לג'ימייל, ובו הודעה שהתקבלה מהכתובת הפיקטיבית sar@justice.gov.il. בדיקה פיזית של הדיסק מהמחשב מצאה עקבות לכניסות רבות לאתר "וידלר" באמצעות החשבון בו פורסם סרטון ההסתה, כניסות רבות לאתר lovesite ממנו בוצעו שליחות הדוא"ל, קבצי וידאו בשמות "סרטון ההסתה נגד שי ניצן", ו-"קריאות לרצוח את שר הביטחון אהוד ברק", עקבות לקובץ מחוק בשם "הסרט שלי", תוכנות המאפשרות שימוש בפרוקסי, ודברים נוספים שקשרו את ברעם להפצתם.

***

לפני שאבחן את הטעויות של ברעם, אקדים ואומר שהדיון ברשימה זו הוא תיאורטי בלבד ולא נועד לעודד איש לעבור על החוק. עם זאת, האמצעים שאזכיר הם כולם חוקיים ושימוש בהם מותר ולעיתים אף מומלץ על מנת לשמור על הפרטיות בעת השימוש ברשת.

הטעויות של ברעם הן רבות ומגוונות. הוא עבד מהמחשב האישי שלו בלי נקיטת אמצעי זהירות בסיסיים ברמת מערכת ההפעלה, הוא השתמש בכתובת הדוא"ל האישית שלו באותו שימוש יחד עם פעולותיו החתרניות, הוא התחבר לרשת האינטרנט מהבית שלו ללא שימוש ב-"Tor", הוא יצר קשר עם אנשים אליהם נשלח הדוא"ל (אמוץ שפירא מציין כי הוא ניסה לעוות את קולו, אך זה האזכור היחיד של העניין), ולבסוף: הוא דיבר בחקירה לאחר שהוזהר שהוא חשוד.

אדם אחראי יותר היה משתמש במערכת הפעלה מאובטחת דוגמת Tails שגם מעבירה את כל תעבורת הרשת דרך Tor, וגם מוחקת כל זכר לשימוש שנעשה בה בצורה שתקשה מאוד על שחזורו.

אדם אחראי יותר, גם בזמן שימוש במערכת ההפעלה הזו לא היה מתחבר לרשת מהבית שלו בחיבור הרשום על שמו. הוא היה יכול למצוא רשת וויפי פתוחה ברחוב ולהשתמש בה כך שגם אם בדרך כלשהי היתה נחשפת, לא היתה מקושרת אליו בצורה ישירה כל כך.

אדם אחראי יותר לא היה עושה בדיקות באמצעות כתובת הדוא"ל הראשית והפרטית שלו.

אדם אחראי יותר לא היה משתמש בשירות ישראלי לשליחת מיילים אלא היה יכול למצוא 20 אלטרנטיבות שונות.

אדם אחראי יותר לא היה יוצר קשר מהטלפון שלו ובכלל בעצמו עם הנמענים בנסיון לשכנע אותם או להסביר את עצמו.

אדם אחראי יותר היה שותק ברגע שהיו אומרים לו שהוא חשוד בעבירה, לפחות עד שהיה מתייעץ עם עורך דין.

ולא פחות חשוב, אדם אחראי יותר לא היה מחזיק בתפישת עולם מעוותת הרואה ברצח כאמצעי לגיטימי לשום דבר, קל וחומר על מנת להביע דעה גזענית וחשוכה.

Share and Enjoy:
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Reddit
  • Twitter
אפר' 15, 2011
איתמר שאלתיאל

מקימים עמותה: תשובות לשאלות שעלו

לפני מספר ימים פרסמתי פוסט שמספר על נסיונותינו להפוך את אקטיביסמוס והמדרון לעמותה, ועל ההוצאות שנדרשו מאיתנו על ידי רואה החשבון. מאז קיבלנו כמעט 2,000 שקלים בתרומות, ולא מעט עצות, ביקורת והצעות לעזרה. מכיוון שטבעתי בעבודה, לא יכולתי לענות לתגובות ברצינות, אז הנה, במקום, פוסט קצת יותר מושקע.

א. רואה החשבון שבחרתם עולה יותר מדי

יכול מאוד להיות שאתם צודקים. מספר אנשים הציעו לנו את רואי החשבון שלהם, ואחרים הציעו לפנות לשתיל לעזרה בהקמת העמותה. אנחנו מתכוונים לעשות את כל הדברים הללו, ונודיע לכם מה קורה בהמשך. אם נמצא אופציה יקרה פחות, זה יהיה, כמובן, נהדר. אף אחד מאיתנו לא רוצה שמעט הכספים שהצלחנו לגייס ילכו דווקא לרואה החשבון.

ב. מאמצי הגיוס שלכם לא משהו

נכון. אבל, רבאק, גם הזמן הפנוי שלנו לא, והפוסט המתאחר הזה הוא ההוכחה לכך. אנחנו ננסה לתקן כמה דברים, ואולי אפילו להעלות סרטון לקיק-סטרט, אבל כרגע עיקר הזמן הולך על עבודה ופעילות, ופחות על העניין הזה. אולי זו טעות, אבל כרגע, עבור רובנו, היא בלתי נמנעת.

ג. לשם מה עמותה, שוב?

עמותות יכולות לגייס כסף. נכון, כרגע המדרון פועל מבלי שיהיה צורך בשקל ואקטיביסמוס גם. אבל קשה לומר שזה המצב האופטימלי. אני מאמין שאנשים צריכים לקבל כסף עבור עבודתם. מן הסתם, גם אחרי שנקים עמותה לא נוכל לשלם לכולם, ומן הסתם נסתמך עדיין על עבודת מתנדבים. אבל הייתי שמח לצמצם את המצב הזה ככל האפשר.

מעבר לכך, יש לנו די הרבה פרויקטים בראש שדורשים תקציב, לפחות תקציב מספיק כדי לפנות לאנשים זמן לעשות אותם. להלן רשימה חלקית:

מערכת הפצת מידע מאקטיביסטים לעיתונאים ובלוגרים – בלוגרים ועיתונאים יוכלו לבחור את סוגי המאבקים שמעניינים אותם, להירשם במערכת, ולקבל דיוור מאקטיביסטים בתחומים הללו.

Toolbar אקטיביזם ביום – תוסף פיירפוקס/כרום שיאפשר לנו להעביר לאנשים שהתקינו אותו פעולות שמאל שונות שהם יכולים לבצע בקלות ודרך הרשת. בשלב הבא, נשמח לפתח גם אפליקצייה כזו לסלולרים.

הרחבת הכצעקתה למגזרים נוספים:

הערה: הפורמט של "הכצעקתה" הוא פורמט נהדר ופתוח, שאפשר להשתמש בו להרבה מאוד מטרות. חשבנו על מספר בלוגים שונים מהסוג הזה, שנראה לנו שיש בהם צורך.

הכצעקתה לענייני זכויות עובדים – סיפורים על הלנת שכר, ניצול לרעה של כוח, מערכות לא מתפקדות ואנשים שצריכים לתפקד בהן. ובכלל, דיווחים מתוך זירת הקרב שכמעט כולם שוהים בה, יום יום, רוב היום.

הכצעקתה לערבים ישראלים – ערבים ישראליים מספרים כיצד זה לחיות בארץ שנעשית יהודית יותר מרגע לרגע.

החטטן – גוגל-גרופ, בשלב הראשוני, שעוסקת בחפירה עיתונאית. הכלל לפתיחת ת'רד הוא לשאול שאלה, והקבוצה יכולה לחפש את התשובות לשאלה הזו.

הרחבת אפליקצית האנדרואיד "ביי נו אוויל", והוספת רשימות אחרות (מוצרים שנוסו על חיות, למשל). פיתוח אפליקצית אייפון. היינו שמחים גם לעדכן את רשימת המוצרים שיש לנו כרגע, ולספק ברקודים לכל המוצרים הקיימים ברשימה.

פיתוח פרוייקט תרגום דו"ח גולדסטון – הן באמצעות הפצה ודברור, והן באמצעות הרחבת הפרויקט לתרגום מסמכים חשובים דומים.

דין אחד יהיה לכם – השוואת ענישה בעבירות זהות של יהודים ופלסטינים

יש כאן המון אפשרויות, ובטוח לא נצליח לעשות את כולן. אבל כדי שנצליח לעשות אפילו חלק, אנחנו זקוקים לעמותה ואנו זקוקים לכסף. נשמח אם תוכלו לתרום ולהפיץ את הפוסט הזה. ונשמח לכל רעיון או עצה. והמון תודה לכולכם על התרומות, העצות, ההפצה והרצון הטוב. זה משהו, האינטרנט הזה.

Share and Enjoy:
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Reddit
  • Twitter
אוק' 31, 2010
איתמר שאלתיאל

פעולה אחת ביום: ראיון עם אהוד עוזיאל

"פעולה אחת ביום" הוא אחד הקמפיינים המגניבים ביותר שהלכו כאן בזמן האחרון. לא רק שהוא הצליח לגייס מספר ניכר של מתנדבים, הוא גם, פשוט, הצליח. הקמפיין הראשון שלהם הצליח לחבר את הכפר הפלסטיני א-תוואנה למים, והקמפיין הנוכחי, עם מעט מזל, אולי יוכל לאפשר לתושבי הכפר הפלסטיני בית-סוריכּ להגיע לאדמותיהם. שינויים קטנים בעולם, אבל רבאק – כפר פלסטיני מחובר למים, תושבי כפר אחר אולי יוכלו לעבד את האדמות שלהם. די מדהים, בסך הכל.

יצרתי קשר עם אהוד עוזיאל, מנהל תכנית המשפט ההומניטרי באגודה לזכויות האזרח, ומי שמרכז את הקמפיין של "פעולה אחת ביום", והוא הסכים להתראיין. הראיון אינו אודות בית- סוריכּ, א-תוואנה או האגודה, הוא על הקמפיין. המטרה של הראיון היא לאפשר לאנשים אחרים ליצור קמפיינים דומים או ללמוד מהאופן שבו הקמפיין הזה מנוהל. השאלות, לפיכך, פרגמטיות בהתאם.

עם זאת, ראשית כמה מלים על מטרת הקמפיין: בית- סוריכּ הוא כפר פלסטיני שנמצא ממערב לרמאללה, ויש בו כ-4,000 תושבים שרובם מתפרנסים מחקלאות. לאחר ניצחון מפורסם בעתירה לבג"ץ, גדר ההפרדה שנבנתה על אדמות הכפר הוזזה. עם זאת, כ-2,400 דונם של אדמות חקלאיות כלואות בין הר-אדר לבין גדר ההפרדה, והחל מסוף 2008 הוחל על האיזור משטר ההיתרים. כלומר, תושבי הכפר – וכפרים שכנים – לא יכולים להגיע לאדמותיהם ללא היתר אישי. תהליך קבלת ההיתר יכול לקחת שבועות וחודשים, ורבות מהבקשות נדחות, בחלק מהמקרים בשל סיבות "בטחוניות" עלומות. ההיתר, כאשר כבר מקבלים אותו, הוא זמני – חצי שנה לכל היותר. כבר שנתיים שאדמות בית-סוריכּ, שאנשים כה רבים תלויים בהן, אינן מעובדות. ובית- סוריכּ אך משל היה. ככה זה בשטחים.

לדברי עוזיאל, הקמפיין החל כניסיון של האגודה לזכויות האזרח לעורר מודעות בציבור לזכויות אדם בשטחים. "רצינו להגיע לאנשים באופן ישיר ולא רק דרך התקשורת, וגם – לא פחות חשוב – לגרום לאנשים להיות חלק מעשייה," הוא אומר. "יש הרבה אנשים שאכפת להם מזכויות אדם, אבל מרגישים שאין הרבה מה לעשות מלבד לבוא לכיכר רבין פעם בשנה. ניסינו לחשוב איך לרתום אותם לפעולה ולהעביר גם ידע, על הדרך. רצינו גם לספר סיפור על קהילות פלסטיניות, שלא מסופר בדרך כלל בתקשורת, על אנשים שרוצים לחיות את חייהם ונאבקים בבירוקרטיות של השלטון הצבאי".

"זכויות אדם זה לא רק מחאה וביקורת," אומר עוזיאל, "זה גם ניסיון לרתום אנשים לפעולה. בא-תוואנה לא האמנו שנצליח, אבל רצינו לרתום לעשייה ציבורית. פתאום יש כפר שלם עם מים וחשמל, ויש מאות אנשים שמרגישים שהם חלק מזה".

ולמה בחרתם להיאבק למען משהו קטן כל כך?

"כי רצינו להתחבר למשהו קונקרטי שאפשר לקדם, ודרך הסיפור שלו להכיר את תמונת המצב הרחבה יותר. בקיץ בחרנו את א-תוואנה כדי לספר את סיפור המים והתכנון. הפעם בחרנו את בית סוריכּ כדי לספר לאנשים על משטר ההיתרים".

"אבל הם פנו אלינו. אנחנו בקשר איתם, ומנסים לסייע להם בכל מיני סוגיות. יש שם מנהיגות מרשימה ורצון לעמוד על הזכויות שלהם ולא להסכין למשטר ההיתרים המפלה, ואמרנו שבדיוק בזה אנחנו רוצים לתמוך. יש הרבה מאוד קהילות פלסטיניות שסובלות תחת משטר ההיתרים, אבל פה יש קהילה שנפגעת יותר, משום שהיא לא מוכנה לבקש היתר עבור הזכות לעבד את האדמות שלה".

"מלבד זאת, משטר ההיתרים הוא דרך מדהימה לראות את הבנאליות של הבירוקרטיה. יש צו אלוף פיקוד שמגדיר שטח כאזור סגור לכולם, מלבד ישראלים, תיירים וזכאים לעליה מטעם חוק השבות. הבירוקרטיה נראית לנו לחלק מהיומיום, אבל כאן היא מפלה בין אנשים באופן עמוק. ויש כאן קהילה שאומרת לזה לא, זה אי-ציות מדהים ולא מובן מאליו, שעולה להם במחיר כלכלי ואנושי עצום, וזו חובה לתמוך בהם".

כמה אנשים משתתפים בקמפיינים שלכם?

"בקמפיין למען א-תוואנה פעלו בכל יום בין 60 ל-150 איש. בקמפיין הזה כמעט בכל פעולה השתתפו למעלה מ-100 איש, ובפעולות הראשונות השתתפו בין 250 ל-300 איש. הממוצע, בכל אופן, גבוה יותר מאשר בקמפיין הראשון".

איך גייסתם את המתנדבים הראשונים שלכם? איך הפצתם את הקמפיין?

"התחלנו בהפצה מאוד מינורית. זה זז נורא לאט. אנשי האגודה הפיצו את זה בפייסבוק שלהם, לחברים, והיו כמה בלוגרים שכתבו עלינו. אנחנו לא משקיעים הרבה בהפצה, ומצד אחד זה בעוכרינו, אבל מצד שני מי שכן מצטרף כנראה לא סתם עשה לנו לייק. בכל יום מצטרפים 4-5 אנשים, ואנחנו מקווים שנגיע למספר מרשים יותר".

הרבה מהפעולות שלכם מבוססות על פניות טלפוניות, פקסים ואימיילים. איך אתם יודעים למי לפנות?

"אנחנו עובדים הרבה שנים מול הגורמים האלה. אנחנו יודעים מי אחראי למי. עשינו מיפוי של הסוגיה ושל הגורמים שמשפיעים על הפגיעה בזכויות אדם ויכולים לכוון אנשים לאן לפנות. בהערת שוליים, כשהתחלנו את הקמפיין חשבנו שאנחנו צריכים גימיקים ופעולות מיוחדות בפייסבוק כדי לגוון, אבל מהר מאוד גילינו שזה לא מה שמעניין אנשים. הפעולות שבהן התנדבו הכי הרבה אנשים היו פעולות של עשייה מול המציאות, להשתמש ברשת כדי ליצור קשר עם המציאות".

איך עושים את המיפוי הזה?

"אתה צריך לדעת מי האנשים שמקבלים החלטות, מי משפיע עליהם, ממה הם מושפעים, מה מעניין אותם. אם אתה פונה לאנשי ביטחון, צריך להתעסק בסוגייה בטחונית. אתה לא יכול להתחמק ממנה; אם אתה פונה לתקשורת, אתה צריך למצוא איך להפוך את זה לסיפור; פוליטיקאים ערנים יותר לסוגיות פוליטיות. כל מקבלי ההחלטות האלה רגילים לפגוש ארגונים חברתיים, והם לא רגילים – בטח בנושא השטחים – שפתאום עשרות אנשים יודעים מה קורה באיזה כפר פלסטיני ודורשים מהם דין וחשבון על זה".

"צריך להיפגש עם מישהו בתחום שבו אתה פועל, ולראות מי האנשים שמקבלים את ההחלטות. מחפשים את הפקידים הספציפיים שקשורים לתחום, את הפוליטיקאים שמושפעים יותר מדעת הקהל, ופונים אליהם באופן ענייני. לאחר מכן פונים למעגל השני – האנשים שמשפיעים על אותם אנשים. וכל הזמן צריך לחשוב איך ליצור דיון מתמשך, שאנשים ידעו שיש כאן כאב ראש שהם יאלצו להתעסק איתו. כאשר הם יודעים שכל הזמן פונים אליהם ולא יניחו להם, ושיש כאן ציבור שמתעניין בסוגיה, הם לכל הפחות צריכים להתחיל להסביר את עצמם".

"היתרון היחסי של האגודה הוא שיש לנו הרבה מאוד ידע. ב-2004 הגשנו את אחת משתי העתירות נגד משטר ההיתרים. כדי להגיש עתירה אתה צריך לצבור כמות ידע עצומה, לכן יש לא מעט אינפורמציה נגישה עבורנו, שדרך "פעולה אחת ביום" אני יכול להנגיש לציבור. אם אתה מתחיל מאפס אתה צריך לבצע תחקיר, לאסוף ידע ולהשתמש בו".

יש לכם מספיק פעולות לכל יום?

"באופן מפתיע בינתיים כן. יש פעולות יותר או פחות טובות, אבל בסך הכל יש עוד מה לעשות".

למה החלטתם על וורדפרס?

"אני לא מומחה בתחום, אבל וורדפרס הוא חינמי, פתוח ונגיש. הארכיטקט של הקמפיין היה צביקה בשור, והרבה מאוד הכוונה, יעוץ וחשיבה הגיעו ממנו".

כמה אנשים עובדים על הקמפיין הזה?

"אנחנו שלושה אנשים, ויש גם את המעצבת של הארגון, ואנחנו עובדים על זה באופן אינטנסיבי. מבחינת משאבים, כולנו ביחד עובדים בערך בסדר גודל של משרה מלאה. כל אחד נותן קצת. אבל יש גם אנשים שעוזרים לנו בתכנים ובכתיבה, ויש מתנדבים – 30-40 איש שכל אחד מהם עושה משהו. מישהי עיצבה גלויות, אחרים עשו את הסרטים. יש מעגל פעילים שהקמפיין מאפשר להם לתרום מבלי להיות מחויבים מדי. אני קורא לזה 'מרחב אקטיביזם חדש'. כל פעולה לוקחת כמה דקות – זה לא כמו להגיע לשייח ג'ראח או בלעין כל שבוע – אבל אנחנו מצליחים ליצור מעורבות אצל קהל היעד".

מה היתה ההשראה לקמפיין?

"אני לא בטוח. אולי צביקה הכיר, אבל הקמפיין הזה באמת חדשני. אם לדבר בשם עצמי ולא בשם האגודה, קיבלתי השראה גם מדברים כמו השפה שבה משתמש גוש אמונים. הם משתמשים בשפה מאוד חיובית – אנחנו מקימים, יוצרים וכו' – ואני חושב שיש לזה פוטנטיות רבה. מעבר לזה, חיפשנו בחו"ל ויש קמפיינים דומים אבל לא זהים. אמנסטי עושה קמפיין של פעולה אחת ביום, אבל בכל יום לגבי נושא אחר, למשל. ניסינו ללמוד גם מהם".

יש תכניות לעשות משהו גדול יותר?

"זו שאלה קשה במגזר השלישי, אבל אנחנו עושים את 'ודמוקרטית' שזה פרויקט גדול יותר, שבהרבה מובנים הרבה מהרוח והאווירה שלו באו מ'פעולה אחת ביום'. הניסיון בפרויקט הזה הוא ליצור קהילה פרו-דמוקרטית, ויש לנו כבר הצלחות. אני מקווה שיהיו יותר כאלה. יש אנשים לא מודעים שמרגע שילמדו על הנושא, יחפשו מה לעשות. יש אנשים מודעים שמחפשים מה לעשות. אנחנו מקווים להוביל או להיות שותפים למהלך הזה, שמאפשר לאנשים להיות חלק מפעילות פוליטית. לא רק למתוח ביקורת, אלא גם לומר מה אנחנו כן רוצים שיקרה, ולפעול לשם. זה דבר חשוב בעיני – לדחוף את זכויות האדם קדימה ולא רק להגיב".

Share and Enjoy:
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Reddit
  • Twitter

Buy No Evil

קבלו עדכונים

באמצעות אימיילבאמצעות RSS
תרמו לנו. תמונה: stock.xchng

J14

המאבק הזה הוא של כולנו.

תגיות

4chan Accels BDS bit.ly Buy No Evil Digital Activism Decoded Fundamo Google Docs Google Forms Google Sites HBGary hollaback IP j14 Journalism in the age of data Jumo NOI notidfspokesman Redphone RSS seesmic SLAPP SMSSL SSL Tor tweetdeck TweetStats Twitter Analyzer VoIP א-תוואנה אדוארדו שובל אהוד עוזיאל או"ם אובמה אוטוסטרדת המידע אופטימיות אורן פרסיקו אזרחות זרה אחותי איילת שקד אייפון אינטרנט אינפוגרפיקה אינפורמציה איתמר ב אם תרצו אנדרואיד אנונימוס אנונימיות אנחנו אס.אס אפליקציה אקטיביזם אריאל ארכיון ארנון מוזס אתגר בוט בית-סוריכ בלוגרים בן דרור ימיני בנימין נתניהו בקעת הירדן בתים פתוחים גוגל גוגל דוקס גוגל טפסים גוגל מפות גוש שלום גזענות גיא סופט גיוס כספים גישה גלישה גרינפיס דה-לגיטימציה דו"ח גולדסטון דובר צה"ל דיוור אלקטרוני דיור דירה דני איילון דרום אמריקה האגודה לזכויות האזרח האיחוד האירופי החטטן הטרדה מינית הכצעקתה המכון לשלום של האו"ם הנהגה הסתה הפגנה הפגנות הצפנה הקרן החדשה לישראל התארגנות התארגנות קהילתית התחברות תראבוט התנדבות התנחלויות ודמוקרטית וורדפרס וידג'ט וידיאו ויזואליזציה ויקיליקס ויקיפדיה זכויות אדם חופש המידע חטטן חיפוש חרם צרכני טבלאות טוויטר טופס טכנולוגיה טרמפים יאהו יאהו-פייפס יאיר לפיד ידידי כדור הארץ ידיעות אחרונות יהודים יוסי גורביץ ימין ישראל ביתנו ישראל כץ ישראל פוסט ישראל שלי כסף כספות ליכוד ליכודניק מאבק אחד ביום מבקשי מקלט מדיה חברתית מדרון חלקלק מדריך מהגרי עבודה מועצת יש"ע מוצרים מוקד סיוע לעובדים זרים מחאה מחאה חברתית מחאת האוהלים מחסומים מידע מימון מירי רגב מכבסון מכתב מלחמה מלכ"ר מלקולם גלדוול מם ממשלה מנהיגות מעיין אלכסנדר מענק מצעד זכויות האדם מצרים משגב משחקי מחשב משטרה משטר ההיתרים משימה מתן כהן מתנדבים נווה שאנן ניתוח תעבורה נכבה נפתלי בנט נרטיב נשים סופר-מרקט סטטיסטיקות סיפור סכסוך סלולרי סמארטפון סמס סן פרנסיסקו סקייפ סקר עיראק עיתונות עכשיו עמותה עצומה עצמי ערבים ערכים פוליטיקה פטריק ריינבורוז פליטים פלסטינים פעולה אחת ביום פעילות פרובוקציה פרויקטים פרטיות פרנק הוברט פרסום פרסונליזציה ציונות צפריר בשן קהילה קוד פתוח קו לעובד קמפוס לכולנו קמפיין קריפטוס רונן שובל רועי צ'יקי ארד רועי תל רופאים לזכויות אדם ריטוויט רשימות רשת חברתית שאלון שוכרי דירות שיח שיח ג'ראח שי טובלי שינוי שי ניצן שכנוע שלטי חוצות שמאל שרת שתיל תביעה תביעת דיבה תומר פרסיקו תוסף תור תחנת כוח פחמית תחקיר תכנות תל אביב תקנון תקשורת תרגום תרומה תרומות