דצמ' 16, 2010
ינון גבע

מכתב פתוח לחברי עצמון לקראת ההצבעה על התקנון החדש

ביישוב הקהילתי עצמון, במועצה האזורית משגב, התקיים בשנים האחרונות תהליך לקראת שינוי תקנון היישוב, כך שיכיל סעיפים המונעים דה פקטו קבלה של ערבים ליישוב. שינוי התקנון (וליתר דיוק: שינוי סעיפי החזון ותנאי הקבלה בתוך תקנון האגודה השיתופית) נעשה בעידוד ובתמיכת המועצה האזורית, אשר הייתה מעורבת בניסוח ובהעברה של חוק ועדות קבלה שבינתיים פורסם כי ירד מעל הפרק.

המכתב נשלח לחברי היישוב הקהילתי ע"י ינון גבע, יליד היישוב. יום לפני ההצבעה על שינוי התקנון התקבלה בקשה לדחות את ההצבעה למועד לא ידוע.

(הכתבה בהארץ על שינוי התקנון בעצמון)

***

חברי עצמון היקרים,

בפתח הדברים חשוב לומר: אני לא תושב עצמון עוד וגם לא חבר אגודה. את הדברים שאזכיר כאן אני מבסס הן על השנים שבהן גדלתי ביישוב (בו נולדתי) והן על עבודת המחקר ואיסוף המידע שאני עורך מזה כשנה אודות ההיסטוריה הפוליטית של המועצה והיישוב. קראתי בעיון את המכתבים הרבים שפורסמו בשבועות האחרונים סביב דיוני התקנון, וברשותכם אנסה להציע נקודת מבט חיצונית – לא אומר אובייקטיבית, כי אין כזו – על הדיון החשוב המתקיים בעצמון. בקצרה, אטען שלראשונה מאז קום המועצה והיישוב מתרחש כאן דיון פוליטי אמיתי, כזה הקושר את היישוב עם הפוליטיקה הישראלית והמרחבית. לראשונה, מכיוון שבאופן מסורתי בחר היישוב להרחיק את עצמו מכל דיון כזה, ולהתמקד בפיתוח קהילה אוטונומית וייחודית, כלומר כזו שמגדירה את עצמה בעיקר אל מול החברה הישראלית ולא כחלק ממנה. מזה שנים (נשבע, מגיל 16) אני טוען שזהו מצב מסוכן. דעתי השתנתה: אני רואה בדיון הנוכחי התפתחות בריאה ויותר מזה – חיונית להישרדותה של הקהילה בעצמון.

קודם כל, קצת היסטוריה (אפשר לדלג לתכל'ס…)

בעבודת מחקר קטנה שערכתי לאחרונה, השוויתי בין שני אירועים שהתרחשו באותו הזמן בדיוק: הקמת האגודה השיתופית שהפכה בסופו של דבר לעצמון ויובלים, ואירועי יום האדמה בגליל, עקב הפקעת קרקעות מסיבית. בעוד שהגליל בער וכפרי האיזור (בעיקר תושביהם הצעירים) עברו פוליטיזציה והחרפה של הפעילות נגד האפליה הממסדית, עסקו חברי שלב א' הצעירים בדיונים מתישים מול מוסדות מפלגתיים והסתדרותיים ובדיונים מתישים לא פחות על אופי ההתיישבות הצעירה – מידת השיתוף ותנאי הקבלה (החברתיים! איש לא העלה על דעתו אחרים). בקצרה, הבעייתיות של הקרקע שעליה (או לידה) תיכננו החברים להתיישב – לא היוותה נושא מרכזי. לטענתי (ואין לי עדיין סימוכין לטענה זו), פיצול זה הפך לאבן יסוד באורח החיים ובזהות הפוליטית של תושבי משגב. ביד האחת מקימים חברת מופת ייחודית ומשגשגת, ביד השנייה מגביהים את החומות (המטאפוריות והמוחשיות כאחד), לא מתוך רוע, אלא כדי לא לראות מה מתרחש בחוץ. ובחוץ התרחשו דברים רבים: רמת ההוצאה הציבורית על כל אזרח ירדה בעקביות מאז סוף שנות השבעים, התנועה האיסלאמית קנתה שביתה בכפרים הערביים (בו בזמן שש"ס התחזקה ו"חיזקה" בפריפריה – שגם היא קרובה לגדר..), רמת החינוך הישראלי הידרדרה, ועוד ועוד.

כך נולדה הרטוריקה המשגבניקית הידועה: אנחנו מיוחדים, אנחנו שונים ממה שמתרחש שם בחוץ – שונים לטובה כמובן. כשהמציאות דפקה לפעמים בשער (אוקטובר 2000?) היא הושכחה במהרה, מכיוון שפגעה בצרכי הצמיחה של היישובים. אלא שככל שעבר הזמן התברר שהמציאות במשגב מפתחת דימיון לתופעות אחרות, ובפרט ליישובים קהילתיים ייחודיים ומגודרים שקמו במקביל מעבר לקו הירוק. אני יודע שההשוואה קשה ובלתי נתפשת לחלקכם (ואולי מחמיאה לחלק אחר), אבל חשוב להבין שהיישובים הקהילתיים בגליל והתנחלויות "איכות החיים" בשטחים קמו והתפתחו במקביל וכחלק מאותה מדיניות כלכלית ופוליטית. ההבדל המרכזי ביותר הוא שהמחלוקת סביב ההתנחלויות הפכה אקוטית כבר משנת 1987, ובמשגב זה לקח עוד שנים. אני מזהה את תחילת תהליך "ההתעוררות" הפוליטית (מיד אסביר את המרכאות) בשנת 2000, לא רק בגלל ההתנגשויות האלימות בין המשטרה והערבים, אלא גם בגלל התערבותו של בג"צ בשאלת חוקיות ועדות הקבלה. פתאום נחשפה אמת שאיש לא רצה לשים אליה לב: עצם המנגנון המקיים את היישובים הוא מנגנון לא דמוקרטי! כמובן שהדעות בקשר ללגיטימיות המנגנון הזה היו ועודן חלוקות, אבל מרגע שנכנסה שאלת הסלקציה (כמו במועדוני לילה, לא כמו בארץ-שם, נא להירגע) לתחום הדיון הפוליטי-מדיני, נחצה קו שאי אפשר היה לשוב ממנו: החלה לא רק התעוררות איטית אלא גם התערות איטית של השיח הפנים-משגבי בשיח הפוליטי הישראלי.

הפיתרון שבחרה בו המועצה היה, לדעתי, הרסני, ומשקף היטב את הכשל של המדיניות הישראלית שבוחרת להסתיר את כשליה במקום להראות שהיא יודעת להתמודד איתם: חקיקה אנטי-חוקתית בעליל מצד אחד (שלאחרונה התבשרנו כי כנראה תיקבר בלחץ יהודי התפוצות שהזדעזעו ממנה), ושינוי כאילו-אוטונומי של תקנוני היישובים במטרה לשמר את הקיים. אחרים הרחיבו לפני ביתר בהירות בנוגע לנקודה זו. יישום המדיניות הזו היה מביא לדעתי לשתי תוצאות: הראשונה היא החרפת החיכוך בין יהודים לערבים בגליל, שבתורו יביא להחרפת ההפרדה והאלימות – לא כ"כ קשה לדמיין יום שבו האוטובוסים של המועצה יהיו ממוגני-ירי, ומחסומי הפתע בכבישים יהפכו למחסומי קבע; התוצאה השנייה כבר עימנו, והיא חשיפת הדיסוננס בין הליברליזם שיישובי משגב הגדירו את עצמם לפיו ובין הקואליציה שנוצרה בפועל, של "ישראל ביתנו", יישובי משגב ואפילו תנועות המתנחלים.

ועכשיו: התכלס

בואו נניח לרגע שברמה כזו או אחרת, כל אחד רוצה לגור ליד אנשים שדומים לו. אני לא שונה מכם במובן הזה: גרתי כבר בלוד וברמלה, ולא במקרה אני כותב היום את הדברים ממרכז ת"א, בינות הצעירים הליברלים והדקדנטים עם הצ'ק מההורים כל חודש. אין לי ביקורת כלפי הטיעון הזה שלעצמו. עם זאת, לא זו בלבד שהתקנון מרחיק מכם את שכניכם, הוא גם מרחיק מכם שכנים בפוטנציה שהתקנון מונע את קבלתם, ואת השכנים בפועל שנמצאים מעבר לגדר. בסכנה הראשונה כבר דובר, ואם היא זו שתביא בסופו של דבר לדחיית החזון החדש, זה יענה על הבעיה הנקודתית אך יתעלם מהבעיה הגדולה. הסכנה השנייה והשלישית הן לדעתי החשובות באמת, ואופן ההתמודדות איתן יקבע את מידת האחריות שתושבי היישוב חשים כלפי מדינת ישראל – לא הצהרות ציוניות על נייר כזה או אחר.

אי אפשר לברוח ממה שקורה מעבר לגדר. זה שם כל הזמן. כמה קילומטרים מכם עוברת החברה הערבית תמורות ושינויים שיש להם השפעה ממשית על עתיד המדינה והגליל. אתם יכולים לבחור להשאיר אותם "שם" ולא "פה", כלומר להמשיך ולחזק את סימון הגבול הדימיוני בין היהודים והערבים בגליל, עד שיבוא יום והגבול יהפוך למציאות מוחשית. כשהשיקול היחידי המופעל הוא "רק שלא יגורו פה", נעלמים שיקולים אחרים, ושאלות אחרות, למשל: מה היה קורה לו היה אותו מספר של יישובים קהילתיים (או שכונות פרבריות) ערביים ויהודיים? או, לחילופין, מה היה קורה אילו היו מתקבלים ליישוב כמה זוגות ערביים משכילים ואמידים (נניח לרגע לטיעונים נגד קריטריונים אלה) – האם באמת מישהו יכול לדמיין זוג שקונה בית במאות אלפי שקלים בשביל לעשות מנגל ביום כיפור? במילים אחרות: אם אתם באמת מאמינים שבעצמון יש קהילה ייחודית, מדוע אינכם מאמינים ברצונן הכן של משפחות ערביות להיות חלק מהקהילה הזו כפי שהיא?

ומילה אחרונה על ציונות: אין לאיש מונופול על המושג. אם תשאלו אותי, בימינו הוא מטבע פוליטי ורטורי יותר מכל (כלומר שניתן להשתמש בו לפי הצורך, ואין מניעה לעשות כך). אחריות אמיתית נמדדת ביחס לעיצוב עתיד המדינה. הקהילה במשגב, שהלכה והתרחקה משאר מדינת ישראל (לפי כל מדד כלכלי ודמוגרפי), לא תוכל להמשיך בכך עוד זמן רב מבלי להכיר במלוא המשמעות של מעשיה. כאמור, היא גם לא תוכל להמשיך ולהתנכר לשכניה הערבים מבלי שהדבר יישא תוצאות עגומות. הדיון הנוכחי מאפשר להעלות את המציאות הזו אל פני השטח. גם אם תתנגדו לתוכן או לטון של דברי – מה טוב, שיחשפו הדיעות השונות אל השמש, זה יעשה להן ולכם רק טוב. העיקר לא להמשיך ולהתכחש לעובדה שהגדרות רק משמרות את הבעיה, לא מביאות לפיתרון. ובנימה זו – עשו לעצמכם טובה. אל תקברו את הדיון. ראשית כל דחו את התיקון הפוליטי לתקנון מחר, ואחר כך המשיכו לדבר על העתיד ביניכם, ללא תיווך של לוביסטים ומסמכים משפטיים מפולפלים.

בהערכה, ינון גבע.

Share and Enjoy:
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Reddit
  • Twitter

12 תגובות

  • [...] This post was mentioned on Twitter by Itamar Sha'altiel, Itamar Sha'altiel, Yinnon Geva, Yinnon Geva, Itamar Sha'altiel and others. Itamar Sha'altiel said: פוסט חדש באקטיביסמוס | מכתב פתוח לחברי עצמון לקראת הצבעה על התקנון החדש http://bit.ly/hA8kXm by @yinnong [...]

  • אני חושב שהפאניקה של תושבי משגב מהמחשבה של השתלבות חברתית עם ה"ברברים" מעבר לגדר היא סך הכל ,ביטוי קצה, של חברה שנמצאת בעמדת חיכוך גבוהה עם האוכלוסיה הערבית, בדומה, עם הסתיגויות, לאופי המגע של היישובים המקבילים מעבר לקו הירוק. וההתמודדות היא כפי שכתבת -הגבהת החומה.
    מגעים מסוג אלו פשוט נחסכים מתושבי מרכז הארץ, ואפילו תושבי הדרום שמתמודדים עם החיכוך עם החברה הבדואית שהיא פחות מאורגנת ,ופחות מיוצגת גם בתוך מוסדות "המגזר הערבי".

    אבל הגישה המשגבניקית היא פשוט מקרה פרטי של הגישה הישראלית הכללית למרחב הערבי\מוסלמי\מזה"ת ,אותה גישה שגרמה לכך שלמדנו ערבית ספרותית (אם בכלל)בחטיבה, והסיבה שאנחנו נמצאים עם הפנים לאירופה והתחת ללאוונט, יישובי משגב לא גזעניים יותר מהממסד שאפשר את הקמתם
    הטון שלהן צורם יותר לכולנו, כי הוא חושף את הפנים של החברה בה שנינו גדלנו, שהתיימרה מאז ומעולם להיות טובה יותר, מבחינה מוסרית. אני חושש שאם מקורות המתח האתני בגליל לא יטופלו ברמה ממלכתית, לא ירחק היום ובאמת נראה מחסומי קבע בכבישי הגליל.

    [Reply]

  • בוודאי שמשגב היא מקרה פרטי לתופעה רחבה יותר. אבל היא מקרה מעניין במיוחד מכיוון שהאוכלוסיה במשגב מתכחשת במובהק לקשר שלה לחברה הישראלית. זה לא פוּתח במכתב הזה, אבל רוב תושבי היישוב מגדירים את עצמם מהמרכז שמאלה (וזה מתבטא בדפוסי ההצבעה לכנסת), תוך הדחקת הדיסוננס שתואר כאן.

    [Reply]

  • [...] אז כדי להוסיף עוד דעה לדיון, אנחנו מפרסמים כאן מכתב פתוח לחברי עצמון שכתב ינון גבע (המכתב פורסם במקור בבלוג אקטיביזם הוא קוד פתוח) [...]

  • בתור תושב משגב בשנה האחרונה, אני רוצה לחזק ולהרחיב את מה שכתב ינון ולחבר את זה למה שכתב בקנר:

    תושבי משגב אכן מגדירים עצמם כשמאלנים, וזה אכן ניכר בדפוסי ההצבעה (בבחירות האחרונות, בקלפיות של הישובים היהודיים במשגב הצביעו 25% מהמצביעים לעבודה, 11% למרצ, 46% לקדימה. 1% לחד"ש, 7% לתנועה הירוקה)

    לכן, מעניין במיוחד לראות איך מתנהל הדיון בתוך היישובים, ובתוך המועצה. זה מעין NIMBY בגירסה הציונית. קל לאנשים להיות שמאלנים וליברלים באופן "כללי", קשה להם להיות כאלה כשזה מגיע ליישוב שלהם. במובן הזה, זה לא אומר הרבה דברים אופטימיים לגבי שמאלני ת"א וגוש דן. יכול להיות שהם ליברלים רק כשזה נוגע למה שקורה בבני ברק, משגב ועמנואל?

    הדיסוננס של תושבי משגב מוסבר על ידיהם בכך שהגזענות שלהם היא לא גזענות כי "הם" התחילו, כי "הם" יעשו מנגל ביום כיפורים, כי "הם" לא ירשו לי לגור בסח'נין ובעיקר – כי הם (כלומר "אנחנו") רוצים לשמור על "הקהילתיות" שלהם/נו. אפשר לפתח את הדיון על הקהילתיות המדומיינת או הטבעית הזו, אבל נניח לזה כרגע.
    טיעון נוסף הוא שהדיון בנושא ועדות קבלה, הקצאת משאבים, הקמת גדרות, סינון מועמדים וכו' – הוא "לא דיון פוליטי".
    זו הטענה של ראש המועצה האזורית משגב, רון שני, למשל במכתב הזה: אני לא מדבר על פוליטיקה, "הצעת החוק מנוסחת כך שתשקף את המצב הקיים היום במשגב ובהתיישבות (במספר שינויים קטן). אני ממש נגד אפלייה ודחייה". זה כמובן טיעון "ריק" מבחינה לוגית, וקצת מעציב כשחושבים על "המצב הקיים היום במשגב ובהתיישבות", אבל נעזוב גם את זה בצד.

    מה שאני בעצם מנסה להגיד זה שלהגיד שאתה "שמאלני" (בטח בהקשר של משגב), זה בעצם להגיד שאתה בורגני-אשכנזי-משכיל-אמיד-שמאמין-בליברליזם-נגד-החרדים-כלומר-בקהילתיות-נגד-הערבים. אחוס"ל, בקיצור.

    [Reply]

  • תודה על הקישור לאתר "עתיד משגב" , בתור "בן לא חוזר" למשגב ,אני ער בתקופה האחרונה רק לכותרות הפולמוס ולא לתכניו. יש לציין שאני מבין היטב את הצורך והשאיפה של אדם לחיות בקרב הדומים לו, גם אם הדבר לא עומד בכללי הפוליקלי קורקטיות והגישה הרב תרבותית. לעומת זאת אני מבין היטב את הרצון של אזרח ערבי להנות מהיתרונות הברורים של חיים ביישוב קהילתי, כמו גם את האפשרות הנמוכה של אזרח יהודי תאורטי לעבור לגור בכפר ערבי. (טענה זאת המושמעת תדיר בקרב התומכים בועדות הקבלה ,הינה לרוב דמגוגית,מבוססת על תנאי פתיחה לא שווים, ניתנת להפרכה מסוימת, אך יש בה שמץ מן האמת)

    בסופו של דבר נראה מדבריו של רון שני, שהוא באמת ובתמים מייצג את הקונצנזוס חוצה המפלגות לגבי הלגיטימיות של ועדות הקבלה. לזכותו יאמר שמינוי סגן בדואי והכנסת תשתיות חיוניות לכפרים המשוייכים למועצה הם צעדים בכיוון הנכון, אך אם שני מייצג מועצה חפצת חיים, עליו להתאמץ להחיל את הגדרת איזור עדיפות לאומי על כלל ישובי האיזור, כצעד לשיכוך המתיחות האתנית בגליל, ונתינת אפשרות לאזרחים הערבים בגליל לחיים מכובדים יותר ,ותחושה שמוסדות המדינה רוצים בטובתם.

    הדיון על תכנית לאומית שכזאת הור מורכב מן הסתם וכולל אספקטים רבים, כולל המאפיינים היחודיים ,גם כאלו בעיתיים, של החברה הערבית, אך מן הראוי שכתנאי פתיחה יובע רצון להתמודד עם שאלות אלו, במקום להגביהה את הגבעות עליהן שוכנים ישובי משגב.

    נעם בקנר

    [Reply]

  • בתור בן משגב (שכמו נעם, לא חוזר) שגדל שם, היום אני מסתכל על משגב בפרספקטיבה רחבה. אין ספק שגדלנו במשגב תחת טיפוח ההרגשה והאמונה שלהיות תושב משגב כרוכה בהיותינו אנשים ערכיים יותר ומוסריים יותר מכל חלק וחלק בחברה הישראלית (יותר מהמתנחלים, המזרחיים, העולים, הערבים, העירוניים הנהנתנים וכו'). טיפוח התפיסה המוטעית הזו היא השורש לכך שבמשך שנים התפתחה במשגב קהילה שהיא כה עיוורת למשמעות קיומה. גם היום רבים במשגב עדיין לא מצליחים להבין למה כועסים עליהם ואיפה מגיעה הביקורת הרבה שמטיחים בהם. קשה להם להבין למה אנשים קמים "להרוס" את הקהילה היפה שעליה עמלו שנים כה רבות.
    בחודשים או בשנים האחרונות, תושבי משגב מוצאים את עצמם באותו צד של המתרס עם ישראל ביתנו, ח"כים מהימין הקיצוני שמקדמים את חוק וועדות הקבלה (מי היה מאמין בילדותינו שהח"כ אורי אריאל יבוא ו"יציל" אותנו). עם זאת, לטעמי ייקח עוד זמן עד שיפסיקו לנסות "להגן" בכזו אגרסיביות על היישובים שלהם ויתחילו באמת לדון במשמעותם של הדברים. מנגד, אולי הדיון שהחל להתעורר בעצמון זו ההתחלה.
    זה לא צריך להפתיע אותנו. זה תהליך שמתרחש על המרחב הבנוי בכל העולם. אותה אליטה שרואה את עצמה ליברלית וצודקת הולכת ומתבדלת משאר החברה, חוליה וצרותיה. האליטה הזו יוצרת לעצמה מצג שווא שהיא צודקת וראויה והיא בעלת המוסר. היא גם חושבת, לעתים קרובות, באמת ובתמים, שהיא פועלת בדרכה שלה למען חברה טובה יותר, כי מצביע למפלגות השמאל, כי היא עושה דו-קיום בכך או בכך שהיא משקיעה רבות בחינוך הנוער.
    בפועל, חברי הקהילה הזו שוכחים שההחלטות היומיומיות שלהם ואורח החיים אותו בחרו לאמץ אלו ההחלטות המהותיות שמשפיעות על החברה שלנו. הבחירה לגור ביישובים פרווריים של איכות חיים היא בחירה באורח חיים קל שמאפשר להימנע מלראות ולהתמודד עם הבעיות שמציפות את החברה, זו בחירה לחיות עם אנשים דומים לך ולא להתעסק עם המורכבות, זו בחירה לבנות מרחב מחיה ש"מגן" עליך ומשפחתך ומגן על הערך הכלכלי של הבית שלך, זו בחירה לחיות בסביבה נקייה ונעימה תוך התעלמות מכך שזו אחת הבחירות הסביבתיות הגרועות יותר שאדם יכול לעשות בהסתכלות סביבתית-חברתית רחבה. זו בחירה לשרת את המטרות הפוליטיות ששמה לעצמה הממשלה – השתלטות מרחבית על הקרקעות בגליל והקמת משלט על כל גבעה.
    היום, עם כל הטינה והכעס שהלכו ודעכו לאורך השנים, יש בי שמחה קטנה לאיד על הבלבול של תושבי המשגב. בניגוד לתפיסה אותה טיפחו במשך שנים על היותם מוסריים, הפכו תושבי משגב בעיני רבים לגזענים ואגואיסטים. לאחר שנים רבות שבהם תושבי משגב הצביעו למפלגות השמאל, היום הם מחפשים או מקבלים את הלגיטימיות שלהם מתוך מפלגות הימין שבאות להגן על השליטה היהודית במרחב. ודווקא רבים מחברי הכנסת מטעם המפלגות אליהם הצביעו לאורך השנים מתנערים מאותם דפוסים של הסתגרות והתבדלות. תושבי משגב מתחילים להתעורר מהחלום שחלמו שנים ארוכות וצריכים להתחיל להתמודד עם הדיסוננס בין מה שהם חשבו על עצמם (מוסריים וכו'…) לבין המעשים שלהם וההשלכות שלהם.

    [Reply]

  • [...] שלמעשה הדמיון קיים כבר כעת. מי שעוד לא קרא, שיקרא את המכתב של ינון לתושבי עצמון. ואחרי שמעמיקים לחשוב על המדיניות התכנונית שבבסיס [...]

  • [...] ינון גבע, מכתב פתוח לחברי עצמון – דצמבר [...]

  • בשום מקום בתקנון היישוב המוצע לא נטען שהוא נועד למנוע מערבים להתגורר במושב ואין שם אף סעיף שמונע מערבים להתגורר ביישוב. תושבי עצמון בסך הכל ביקשו להכניס את מגילת העצמאות של מדינת ישראל שהיא מסמך רשמי ומוכר של מדינת ישראל שאף תלוי ברוב בתי הספר במדינה לתקנון היישוב.
    כל תושב שיהיה מוכן לקבל את סעיפי מגילת העצמאות יוכל להתגורר ביישוב.
    תושבי עצמון שוקלים מספר פעולות נגד ההכפשות שנכתבו בכתבה ובהן הגשת תביעת דיבה והוצאת לשון הרע נגד עיתון הארץ בגלל סילוף העובדות.

    [Reply]

    ינון Reply:

    יעל: ההיתממות מיותרת. בכוונה לא חשפתי את סעיפי התקנון הבעייתיים כאן, אבל מכיוון שנראה שאת מכירה אותו, אתייחס לעובדות.
    השיטה היא להכניס סעיפי "חזון" הנוגעים למגילת העצמאות ולציון חגי ישראל כערכי יסוד של היישוב, ובסעיף תנאי הקבלה ליישוב להוסיף את ההסכמה והעמידה בסעיפי החזון. כלומר, כל שצריך בשביל למנוע כניסה של אדם הוא לשאול אותו האם הוא חוגג את ליל הסדר.

    להגיד ש"תושבי עצמון בסך הכל ביקשו" להכניס את מגילת העצמאות לתקנון זו שטות גמורה. זו החלטה שהגיעה מבחוץ – שלושים שנה יישוב קיים, איך פתאום למישהו חסרה המגילה? אתם משתפים פעולה עם תחבולה משפטית צינית שהגיעה ממסדרונות המועצה והכנסת, ועל הדרך מזנים יותר מאחרון הפוסט-ציונים את המושגים שאתם משתמשים בהם. הציונות כפי שהיא מגולמת במהלך הזה היא סטמפה לשמירה על הפרדה ולהתנערות מאחריות, ותו לא.

    לסיכום, צריך לזכור שאין ערבים בעצמון. אין, כי לא רוצים אותם שם. אין, כי כל המערכת (הגדולה בהרבה מועדה או תקנון) מאפשרת את ההפרדה הזו ויותר מכך – רוצה בה. שנינו יודעים שגם לא יהיו ערבים בעצמון כל עוד הציבור שם לא מעוניין בזה. אבל לא זו השאלה. השאלה היא עד כמה יכול ציבור להיות אטום להשלכות של מעשיו ולנביבות של הצהרותיו.

    [Reply]

  • הנסיונות לעשות דה-לגיטמציה למגילת העצמאות ולמדינת ישראל הן הבעיה העיקרית פה.
    לפני כמה שנים גרתי במחוז ברגן בניו-ג'רסי שהתקנון שלו אמר שאסור לפתוח שם בתי עסק ביום א' (היום הקדוש לנוצרים), כלומר כל מי שמתגורר שם חייב להסכים לתקנון הזה.
    ועדיין התגוררה שם ועדיין מתגוררת שם קהילה מוסלמית מאוד גדולה שמקבלת את זה שבארה"ב יש ערכים נוצריים והיא לא רואה בכך פגיעה בה.

    [Reply]

כתוב תגובה


Buy No Evil

קבלו עדכונים

באמצעות אימיילבאמצעות RSS
תרמו לנו. תמונה: stock.xchng

J14

המאבק הזה הוא של כולנו.

תגיות

4chan Accels BDS bit.ly Buy No Evil Digital Activism Decoded Fundamo Google Docs Google Forms Google Sites HBGary hollaback IP j14 Journalism in the age of data Jumo NOI notidfspokesman Redphone RSS seesmic SLAPP SMSSL SSL Tor tweetdeck TweetStats Twitter Analyzer VoIP א-תוואנה אדוארדו שובל אהוד עוזיאל או"ם אובמה אוטוסטרדת המידע אופטימיות אורן פרסיקו אזרחות זרה אחותי איילת שקד אייפון אינטרנט אינפוגרפיקה אינפורמציה איתמר ב אם תרצו אנדרואיד אנונימוס אנונימיות אנחנו אס.אס אפליקציה אקטיביזם אריאל ארכיון ארנון מוזס אתגר בוט בית-סוריכ בלוגרים בן דרור ימיני בנימין נתניהו בקעת הירדן בתים פתוחים גוגל גוגל דוקס גוגל טפסים גוגל מפות גוש שלום גזענות גיא סופט גיוס כספים גישה גלישה גרינפיס דה-לגיטימציה דו"ח גולדסטון דובר צה"ל דיוור אלקטרוני דיור דירה דני איילון דרום אמריקה האגודה לזכויות האזרח האיחוד האירופי החטטן הטרדה מינית הכצעקתה המכון לשלום של האו"ם הנהגה הסתה הפגנה הפגנות הצפנה הקרן החדשה לישראל התארגנות התארגנות קהילתית התחברות תראבוט התנדבות התנחלויות ודמוקרטית וורדפרס וידג'ט וידיאו ויזואליזציה ויקיליקס ויקיפדיה זכויות אדם חופש המידע חטטן חיפוש חרם צרכני טבלאות טוויטר טופס טכנולוגיה טרמפים יאהו יאהו-פייפס יאיר לפיד ידידי כדור הארץ ידיעות אחרונות יהודים יוסי גורביץ ימין ישראל ביתנו ישראל כץ ישראל פוסט ישראל שלי כסף כספות ליכוד ליכודניק מאבק אחד ביום מבקשי מקלט מדיה חברתית מדרון חלקלק מדריך מהגרי עבודה מועצת יש"ע מוצרים מוקד סיוע לעובדים זרים מחאה מחאה חברתית מחאת האוהלים מחסומים מידע מימון מירי רגב מכבסון מכתב מלחמה מלכ"ר מלקולם גלדוול מם ממשלה מנהיגות מעיין אלכסנדר מענק מצעד זכויות האדם מצרים משגב משחקי מחשב משטרה משטר ההיתרים משימה מתן כהן מתנדבים נווה שאנן ניתוח תעבורה נכבה נפתלי בנט נרטיב נשים סופר-מרקט סטטיסטיקות סיפור סכסוך סלולרי סמארטפון סמס סן פרנסיסקו סקייפ סקר עיראק עיתונות עכשיו עמותה עצומה עצמי ערבים ערכים פוליטיקה פטריק ריינבורוז פליטים פלסטינים פעולה אחת ביום פעילות פרובוקציה פרויקטים פרטיות פרנק הוברט פרסום פרסונליזציה ציונות צפריר בשן קהילה קוד פתוח קו לעובד קמפוס לכולנו קמפיין קריפטוס רונן שובל רועי צ'יקי ארד רועי תל רופאים לזכויות אדם ריטוויט רשימות רשת חברתית שאלון שוכרי דירות שיח שיח ג'ראח שי טובלי שינוי שי ניצן שכנוע שלטי חוצות שמאל שרת שתיל תביעה תביעת דיבה תומר פרסיקו תוסף תור תחנת כוח פחמית תחקיר תכנות תל אביב תקנון תקשורת תרגום תרומה תרומות