Browsing articles tagged with " אנחנו
אוק' 14, 2010
איתמר שאלתיאל

התארגנות קהילתית חלק שלישי

זהו החלק השלישי של הקורס למארגנים קהילתיים, שעוסק באופן שבו יש לספר את "סיפור האנחנו" ו"סיפור העכשיו". כדאי להתחיל לקרוא את הטקסטים מהחלק הראשון, שבו גם נמצאים תנאי השימוש בטקסט. את החלק הזה תרגם יזהר מהללאל, תבוא עליו הברכה.

התארגנות קהילתית – חלק ראשון

התארגנות קהילתית – חלק שני

סיפור האנחנו והעכשיו

מטרות השיעור:

  • ללמוד לספר את הסיפור של הקהילה שלנו בצורה שמשקפת את ערכינה המשותפים, תקוותיה וחוויותיה
  • ללמוד לספר סיפור שמעודד אחרים להצטרף אלינו דרך פעולה ספציפית, עכשיו
  • כל משתתף מתרגל סיפור את סיפור האנחנו והעכשיו ומקבל משוב על סיפורו

חיבור סיפור העצמי עם סיפור האנחנו והעכשיו

סיפור העצמי מספר לאנשים מי אתה ומדוע אתה נקרא לעשות את עבודתך. לבדו, סיפור העצמי אינו מספיק כדי להכין את הקרקע לפעולה משותפת. מכיוון שמלאכת ההתארגנות נסובה סביב בניית כוח יחד עם אחרים לצורך פעולה משותפת, הנראטיב הפומבי שלך צריך גם להיות סיפור על קהילה חדשה, שאותה אתה יוצר יחד עם אחרים, וסיפור על הפעולה שאתה מבקש מאחרים להצטרף אליה.

גיבורת סיפור האנחנו והעכשיו היא הקהילה או הארגון שאתם בונים

סיפור העצמי שלנו שזור בסיפורים שאנו חולקים עם אחרים דרך הקהילות והארגונים שאנחנו חברים בהם, שלכל אחד מהם סיפור משלו. סיפורים אלו כוללים את הסיפורים המשפחתיים והקהילתיים שלנו, המסורת הדתית שלנו, סיפורי בית הספר, המקצוע, התנועה, הארגון, האומה ואפילו העולם. דרך סיפורים משותפים אלה אנו מגדירים את הזהות שלנו ומבטאים את ערכי הקהילה בה אנו פועלים (משפחה, אמונה, אומה) ואת ערכי הקהילות החדשות שאנו יוצרים (תנועות חברתיות חדשות, ארגונים חדשים, שכונות חדשות).

כדי לספר את “סיפור האנחנו” יש ללמוד כיצד לנסח את החוויות הספציפיות שה”אנחנו” בחדר חולקים אחד עם השני, לכדי צורת נראטיב. לספר את “סיפור האנחנו” זו דרך לערב קהילה בפעולה משותפת, על בסיס הערכים שאותם אנו חולקים כקהילה. כשאנו מספרים סיפורים שמשקפים בתמונות את האתגרים מולם אנו עומדים ובפרטים את האפשרויות אותם נוכל להשיג יחד, אנו מתחילים לבנות קהילה חדשה וארגון חדש סביב ערכים, ולא רק סביב נושאים או תחומי עניין.

סיפור העכשיו מתאר אתגר דחוף של קהילתך, חזון מעודד של החיים כפי שיכלו להיות ומשימה ספציפית אותה יש לבצע למען הגשמת חזון זה

עכשיו אנחנו יודעים מדוע נקראתם למשימה מסוימת, אנחנו יודעים משהו אודות האנשים שאתם רוצים לקרוא להם להצטרף אליכם במשימה זו, אז איזו פעולה דורשת ממכם המשימה כאן ועכשיו?

“סיפור העכשיו” הוא דחוף. הוא דורש מחברי הקהילה לעזוב דברים אחרים ולהקדיש תשומת לב למשהו מסוים, הוא צומח מתוך הערכים אותם פיארתם בסיפורי העצמי והאנחנו, והוא דורש פעולה.

מבנה הנארטיב: אתגר, בחירה, תוצאה

זוכרים את מבנה הסיפור שהכרנו כשסיפרנו את סיפור העצמי?

ממש כמו סיפור העצמי שלכם, לסיפור האנחנו והעכשיו יש אתגר ברור, בחירה ותוצאה.

האתגר: האתגר שהקהילה שלכם ניצבה מולו בעבר, או ניצבת מולו כעת (מומחש בעזרת סיפורים, תמונות ופרטים, ללא סטטיסטיקות).

התוצאה (תקווה): סיפורים שמכילים תמונות חיות ומפורטות שמזכירות לקהילה מה שכבר השגתם יחד בעבר, וגם סיפורים שיוצרים חזון המציג את ההשגים הספציפיים אותם נוכל להשיג בעתיד אם נפעל יחד כעת.

הבחירה: בחירה ספציפית, אסטרטגית וברת-ביצוע שבאפשותך לבקש מאחרים לבצע על מנת להצטרף לקהילתך ממש עכשיו. לדוגמא: החתמה כמתנדב, יצירת קשר לגיוס שני אנשים נוספים והבאתם לאירוע הבא.

על סיפורך להרגיש דחוף. עליו לדרוש ממקשיביו לעזוב דברים אחרים על מנת להקשיב, עליו לנבוע מתוך הערכים שפיארת בסיפור העצמי ובסיפור האנחנו ועליו לדרוש פעולה מיידית.

למה זה חשוב

הבחירה שאותה אנו נדרשים לבצע דורשת להתחייב לפעולה אסטרטגית בצורה מיידית. מנהיגים שמתארים בעיות אך נכשלים בזיהוי דרך פעולה ובהבאת אחרים יחד על מנת לפעול בה אינם מנהיגים טובים. אם אתם נקראים לטפל בבעיה, אתגר כה דחוף שהייתם צריכים לפנות אלינו לטפל בה יחד עמכם, מוטלת עליכם האחריות להזמין אותנו להצטרף לפעולה שיש לה סיכויי הצלחה מסויימים. סיפור העכשיו איננו קריאה פשוטה לבחור או לפעול; זוהי קריאה לפעולה המעוררת תקווה, פעולה שמאחוריה אסטרטגיה ברורה שאנחנו מאמינים שביכולתה לחולל שינוי.

סיפורים מתחילים לשנות יחסי כוח ע”י בניית קהילה חדשה ויכולת חדשה

לעתים קרובות, לאחר ששמענו את סיפורי העצמי של אחרים והתחלנו לבנות מערכות יחסים אחד עם השני אנו מגלים שאנו עומדים בפני אתגרים דומים, ששורשם נטוע במערכות של אי-שוויון עמוק. ללמוד לספר את סיפור האנחנו היא צורה להתחיל לשזור את סיפורינו יחד ולהכיר את אותם האתגרים המשותפים ואת שורשי הבעייתיות כקהילה. סיפור אנחנו טוב לא רק מעביר את שורשי האתגרים, לעומת זאת, אלא מעלה על נס את גיבורינו, וסיפורים על נצחונות, אפילו אם קטנים. סיפורים אלו נותנים לנו תקווה שאם נחבור וננקוט בפעולה כקהילה נוכל לעקור כמה מהסיבות לסבלנו מן השורש.

כשאתם מספרים “סיפור עכשיו” עוצמתי ומבקשים מאחרים לבחור להצטרף אליכם בפעולה, אתם מתחילים לבנות כוח חדש מתוך הקהילה שמסביבכם, על מנת לטפל באתגרים שבחייכם.

לקשור יחד את כל החלקים לכדי נארטיב פומבי מצליח

כפי שמילותיו החזקות של רבי הילל רומזות, לעמוד על שלך זה הצעד הראשון, אך הוא לא מספיק כשלעצמו. עליעם למצוא או ליצור קהילה לעמוד איתה, ועל קהילה זו להתחיל לפעול עכשיו. על מנת לצרף את סיפורי העצמי האנחנו והעכשיו, עליכם למצוא את הקשר בין הסיבה שבגללה נקראתם למשימה זו, ומה המשימה תובעת מאיתנו לעשות כעת.

קישור זה עשוי לדרוש מכם לחשוב מחדש כל הזמן את סיפור העצמי, האנחנו והעכשיו שעליהם אתם עובדים.

לספר סיפור זה תהליך דינמי, לא לינארי

בכל פעם שאתם מספרים את סיפורכם, אתם הולכים להתאים אותו – על מנת להעביר את כוונתכם באופן ברור, לכוון לקהל אחר, למקם את עצמכם בהקשר אחר. כשאתם מפתחים את סיפור האנחנו, אתם עשויים לגלות שאתם רוצים לשנות את סיפור העצמי, במיוחד כשאתם מתחילים לראות את היחסים ביניהם באופן ברור יותר. באופן דומה, כשאתם מפתחים את סיפור העכשיו, אתם עשויים להבין שהוא משפיע על מה שבא לפניו. ולבסוף, כשאתם חוזרים לבחון את הסיפורים הקודמים, אתם עשויים למצוא שהם משנים את סיפור העכשיו.

דרוש אימון ע”מ לספר סיפור

מטרתנו בפרק זה אינה לעוזבכם עם “תסריט” סופי של הנארטיב הפומבי שלכם בו תשתמשו שוב ושוב במהלך הקמפיין. המטרה היא לעזור לכם ללמוד תהליך, בעזרתו תוכלו לייצר את הנארטיב שלכם שוב ושוב היכן ומתי שתצטרכו כדי לעודד את עצמכם ואחרים לקראת פעולה אסטרטגית ספציפית.

תרגול קבוצתי:

תרגול סיפור האנחנו והעכשיו

מטרות

(1) פתחו סיפור על אנחנו ועל עכשיו.

(2) למדו כיצד לשלב סיפור על הקהילה והצוות שאתם בונים במהלך סוף-השבוע הזה וקריאה דחופה לפעולה שתיתן השראה לקהל כדי שיצטרפו לקהילה שלך לשינוי.

(3) הדריכו אחרים בסיפורם ע”י הקשבה זהירה, מתן משוב ושאלת שאלות

לו”ז

זמן כולל: 70 דקות

1. אספו את צוותיכם. מנו אדם אחד להיות על השעון

5 דק'

2. קחו קצת זמן כקבוצה לחשוב על סיפור האנחנו.

  • לאילו חוויות מהמפגש היתה את ההשפעה הכי גדולה עליך ועל קבוצתך?
  • מה ראית ושמעת במהלך סוף השבוע שמדגים לך את ערכי הקהילה הזו ומחויבותה (כלומר, סיפוריהם של אנשים, דרכים בהם נשארנו יחד, רגעי תעוזה וכו')
  • מה בקהילה זו ייתן השראה לאחרים להצטרף אלינו?

10 דק'

3. קחו קצת זמן כיחידים לפתח את סיפור האנחנו והעכשיו שלכם בשקט. העזרו בדף העבודה המצורף.

10 דק'

4. כצוות, לכו בתוך הקבוצה וספרו את הסיפור אחד אחרי השני. וודאו כי המנהיג שלכם מספר את סיפור שלוש הדקות של האנחנו והעכשיו ראשון.

לכל אדם:

· 3 דקות לספר את סיפור האנחנו והעכשיו

· 3 דקות לקבל משוב מהקבוצה

40 דק'

5. רשמו את המסקנות העיקריות כקבוצה. מה למדתם?

5 דק'

דף עבודה:

סיפור האנחנו והעכשיו

מטרת סיפור האנחנו והעכשיו היא ליצור רגש קהילתי ולהזמין את הקהל להצטרף לקהילה ולקחת חלק בפעולה ובשינוי. מטרתך לספר סיפור ש:

  1. מזכיר את הערכים המשותפים שלנו ואת מה שמאחד אותנו
  2. מציג את האתגר שעומד בפנינו שהופך את הפעולה לדחופה
  3. נותן לנו תקווה כי נוכל להביא לשינוי ספציפי
  4. מזמין אותנו להצטרף לקהילה ע”י נקיטת פעולה מיידית

העזרו בשאלות אלו כדי ליצור את סיפור האנחנו והעכשיו שלכם.

מיהם האנחנו שאתם רוצים לגרום לאנשים לחוש חלק מהם? אילו ערכים אנחנו חולקים? מה חווינו באימון זה?

מהם האתגרים העומדים בפנינו? המחישו את האתגרים בעזרת תמונות וסיפורים. לא עובדות.

למה מקווים האנחנו? מאיפה מגיעה התקווה הזו? איך אנו יודעים שאנו מסוגלים להביא לשינוי? אילו תמונות של העתיד יש לכם שמראות איך הדברים יכולים להיות אחרת?

אלו בחירות ספציפיות אתם מבקשים מאחרים לעשות? מה האסטרטגיה שלנו? איזו פעולה אנו קוראים לאחרים לבצע יחד עמנו?

טיפים להדרכה:

סיפור האנחנו והעכשיו

זכרו להתחיל עם משוב חיובי לפני שאתם מגיעים למקומות שאפשר לשפר. השתדלו להעדיף שאלת שאלות על פני מתן עצות. המטרה היא להדריך, לא לשפוט או לבקר. הקשיבו עד הסוף על מנת להציע דרכים בהן אפשר לספר את הסיפור יותר טוב.

שאלות הדרכה

אנחנו: איך המספר גורם ל”אנחנו” להיות אמיתי? מי הם ה”אנחנו” בסיפור? האם זה היה ברור אילו ערכים אנחנו חולקים ומה מאחד אותנו?

אתגר: מהם, ספציפית, האתגרים המתוארים בסיפור? כיצד מומחשים אתגרים אלה? אילו פרטים, תמונות ורגשות יכולים להמחיש את האתגרים אף יותר?

תקווה\תוצאה: לאיזו תוצאה ספציפית כיוון הסיפור? אילו פרטים ותמונות המחישו את התוצאה המקווה? אילו תמונות, ערכים ורגשות הפיחו הכי הרבה תקווה?

בחירה: האם הייתה בחירה ברורה? באיזו פעולה ספציפית בקשו ממך לבחור ע”מ להצטרף אליהם כעת? ההיתה דחיפות (האם אפשר לעשות זאת היום, או שאפשר לחכות שנה?) איך הם הראו שבחירה נכונה יכולה להביא לשינוי?

ההיו חלקים לסיפור שהיו בעלי פרטים או תמונות טובים במיוחד (למשל מראות, צלילים או רגשות)? כיצד גרמו לך פרטים אלה להרגיש?

עם מה נשארת להרהר? אילו שאלות עוד מחכות לתשובה? אילו הצעות יש לך לשיפורים ספציפיים?

דף עבודה:

להדריך את חברי הצוות שלך בסיפורי האנחנו והעכשיו

רשמו משוב/הערות מאנשי צוות על הסיפור שלכם כאן:

להדריך את הצוות שלך בסיפורי האנחנו והעכשיוכשאתם שומעים את סיפוריהם של אחרים, זכירת הפרטים של כל סיפור יעזור לכם לתת משוב ולזכור פרטים אודות האנשים בצוותכם לאחר מכן. העזרו בשאלות מטה ע”מ לעקוב אחר סיפורי אנשי הצוות שלכם:

  • שם
  • מהם ערכינו?
  • מה האתגר העומד בפנינו?
  • איזו בחירה ניתנה בידינו?
  • לאיזו תוצאה אנו מקווים?
Share and Enjoy:
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Reddit
  • Twitter
אוק' 9, 2010
איתמר שאלתיאל

התארגנות קהילתית – פרק שני

תרגמתי את החלק השני של הקורס למארגנים קהילתיים. החלק הזה עוסק בסיפור סיפורים, ומוקדש למה שמארגני הקורס מכנים "סיפור העצמי". החלק הבא מוקדש ל"סיפור האנחנו" ול"סיפור העכשיו", ואני מקווה לתרגם אותו בקרוב. אם פספסתם, זה החלק הראשון. שימו לב שבחלק זה נמצאים גם תנאי השימוש בטקסט.

הקדמה לנרטיב ציבורי ולסיפור העצמי

מטרות קורס זה:

  • ללמוד את יסודות הדרך שבה נרטיביים ציבוריים עובדים: ערכים, רגשות ומבנה סיפור
  • ללמוד קריטריונים לסיפור אפקטיבי של העצמי וללמד אחרים כיצד לשפר את יכולת העברת הסיפורים שלהם
  • להתאמן ולקבל משוב על הסיפור העצמי שלך

לכל אחד מאתנו יש סיפור לספר

לכל אחד מאתנו יש סיפור שיכול להניע אחרים לפעולה. כאשר תלמדו מיומנות זו, תלמדו לספר סיפור על עצמכם, הקהילה שאתם מתארגנים בה, והאסטרטגיה שתניע אחרים להצטרף אליכם וליצור שינוי. בנוסף, תרכשו פרקטיקות הקשבה ותלמדו כיצד ללמד אחרים לספר סיפור טוב.

נרטיב ציבורי כפרקטיקה של מנהיגות

מנהיגות עוסקת בקבלת האחריות לאפשר לאחרים להשיג מטרה משותפת לנוכח אי ודאות. נרטיב הוא האופן שבו אנו לומדים לעשות בחירות ולבנות את זהותנו כאינדיבידואלים, כקהילות, כאומות.

מדוע להשתמש בנרטיב ציבורי? שתי דרכים של ידיעה (ואנו זקוקים לשתיהן!)

מנהיגים ציבוריים משתמשים בראש ובלב במטרה להניע אחרים לפעול באפקטיביות בשמם של ערכים משותפים. במלים אחרות, הם מסייעים לאנשים לפרש מדוע עליהם לשנות את עולמם (המניע שלהם) ואיך הם יכולים לפעול כדי ליצור שינוי זה (האסטרטגיה שלהם). נרטיב ציבורי הוא ה"למה" – האמנות של תרגום ערכים לפעולה באמצעות סיפורים.

מניע המפתח הוא הבנת הערכים שמניעים פעולה באמצעות רגש.

רגשות מיידעים אותנו לגבי הדברים שאנו מעריכים בעצמנו, באחרים ובעולם, ומאפשרים לנו להעביר לאחרים את התוכן המניע של ערכינו.

סיפורים יונקים מרגשותינו ומראים את ערכינו בפעולה, עוזרים לנו להרגיש מה חשוב, במקום רק לחשוב על כך או לספר לאחרים על כך. בגלל שסיפורים מאפשרים לנו לבטא את הערכים שלנו לא כעקרונות אבסטרקטיים אלא כניסיון חי, יש להם את היכולת להניע אחרים.

רגשות מסוימים מדכאים פעולה, אבל רגשות אחרים מניעים אותה.

שפת הרגשות היא שפת התנועה. פעולה מודעת מרוסנת על ידי רפיון, פחד, ספקות, בידוד ואפתיה. פעולה נוצרת על ידי דחיפוּת, תקווה, ידיעה שניתן לשנות, סולידריות וכעס. סיפורים מניעים רגשות פעולה כדי לנצח רגשות שמונעים מאתנו לפעול.

נרטיבים ציבוריים משלבים בין סיפור העצמי, סיפור האנחנו וסיפור העכשיו.

באמצעות סיפור "סיפור העצמי" אדם יכול להעביר לאחרים את הערכים שגורמים לו להוביל.

מנהיגים ציבוריים מתמודדים מול הצורך לאפשר לאחרים "לתפוס" את הערכים שמניעים אותם להנהיג. תקשורת אפקטיבית של ערכים מניעים יכולה לבסס מקום לאמון, אמפתיה והבנה. בהעדרה, אנשים יאלצו להסיק לבד מה המוטיבציה שלנו, לעתים קרובות בדרכים שאינן פרודוקטיביות. העברת סיפור העצמי שלנו יכולה לבסס קרקע יציבה שעליה ניתן להנהיג, לשתף פעולה עם אחרים ולגלות מטרה משותפת.

לכל אחד מאתנו יש סיפור מושך משלו לספר. לכולנו יש אנשים בחיינו – הורים, סבים, מורים, חברים, קולגות – או דמויות שאנו אוהבים, שהאתגרים שלהם משפיעים על הערכים שלנו. כולם עשו בחירות בתגובה לאתגרים, שעיצבו את מסלול החיים שלהם – עימותים עם כאב, רגעי תקווה, קריאות לפעולה.

המפתח הוא להתמקד בנקודות הבחירה שלנו, אותם רגעים בחיינו, שבהם אנו יכולים להיזכר בניסיון של ערכינו, גורמים לנו לפעול בדרך מסוימת בפני אתגר. מתי לראשונה היה אכפת לך שישמעו אותך? מתי חשת שעליך לפעול? מתי חשתם מסוגלים לכך? מה היו הנסיבות – המקום, הצבעים, הקולות? כיצד זה נראה? הכוח בסיפור העצמי שלך הוא לגלות משהו מאותם רגעים שהיו משמעותיים במיוחד בעיצוב מסלול החיים שלך; לא הסודות העמוקים ביותר שלך, אלא האירועים שעיצבו את חייך הציבוריים. כדי ללמוד לספר סיפור טוב עליכם להיות אמיצים מספיק לבצע אינטרוספקציה, ולחלוק חלק ממה שתמצאו.

באמצעות סיפור "סיפור האנחנו" אתם יכולים להעביר לאחרים ערכים שיעניקו להם השראה לפעול במתואם באמצעות הזדהות זה עם זה, ולא רק אתכם.

בדיוק כמו בסיפור העצמי, בחירות מפתח בחיי קהילה – ייסודה, המשברים שהיא עמדה מולם, או אירועים אחרים שכולם זוכרים – הם רגעים שמביעים את הערכים שהקהילה חולקת. קחו בחשבון סיפורי חוויות שחברי הקבוצה שלכם חלקו, במיוחד אלה שהיו בעלות אותה משמעות עבור כולכם. המפתח הוא להתמקד בהעברת סיפור ספציפי אודות אנשים ספציפיים בזמן נתון, סיפור שיכול להזכיר לכולם ערכים שאתם חולקים ושכנגדם ניתן למדוד דברים אחרים שמתרחשים בעולם. העברת סיפור טוב דורשת את האומץ לאמפתיה – להתייחס באופן עמוק מספיק להתנסויותיהם של אחרים כדי להסתכן בלנסות להביע חוויה זו.

באמצעות העברת "סיפור העכשיו" אתם יכולים לתקשר אתגר דחוף שהקהילה נקראת להתמודד עמו, התקווה שהיא מסוגלת להתמודד עמו, ובחירות שעליה לעשות כדי לפעול.

סיפור העכשיו דורש לספר סיפורים שמביעים את הדחיפות של האתגר שמולו אתם מתמודדים – דחיפות בשל הצורך בשינוי שלא ניתן להכחיש, דחיפות בגלל רגע ההזדמנות לבצע את השינוי שעלול לא לחזור. בהצטלבות של דחיפות האתגר וההבטחה לתקווה נמצאת בחירה שיש לעשות – לפעול או לא לפעול, לפעול בדרך זו או אחרת. כדי לספר כראוי את סיפור העכשיו עליכם להיות בעלי אומץ לדמיין, או כפי שוולטר ברוגמן כינה זאת, דמיון נבואי, שבו אתם מרכזים תשומת לב הן לכאב העולם והן לסיכויים לעתיד טוב יותר.

שלושת האלמנטים המרכזיים של מבנה נרטיב ציבורי: מה הופך היזכרות באירוע לסיפור?

עלילה מתחילה באתגר לא צפוי שעומד לפני דמות עם צורך דחוף לשים לב, לבחור, בחירה שהוא או היא אינם מוכנים לקראתה. לבחירה יש תוצאה, ותוצאות מלמדות מוסר השכל. משום שאנו מסוגלים להזדהות עם הדמות, אנו יכולים "לחוש" את מוסר ההשכל. אנחנו לא רק שומעים אודות האומץ של מישהו; הוא גם מעניק לנו השראה.

סיפורה של הדמות וניסיונה לקבל על עצמה בחירות מעודד מאזינים לחשוב אודות הערכים והאתגרים שלהם, וגורם להם להרהר בדרכים חדשות כיצד לקבל בחירות בחייהם שלהם.

הטמעת אתגרים, בחירות ותוצאות בסיפור שלך

ישנן מספר שאלות מפתח שעליכם לשאול כשאתם מהרהרים בבחירות שעשיתם בחייכם ובדרך שהביאה אתכם לנקודה זו בזמן כמנהיגים. ברגע שתזהו את נקודת הבחירה הרלוונטית – אולי הפעם הראשונה שבה הרגשתם שאתם חלק מקהילה שניצבת מול אתגר, או הבחירה לעשות משהו בנוגע לעוול בפעם הראשונה – חפרו עמוק יותר באמצעות תשובה לשאלות אלה:

אתגר: למה חשתם שזה אתגר? מה היה האתגר בכך? מדוע היה זה האתגר שלכם?

בחירה: מדוע בחרתם את הבחירה המסוימת הזו? היכן קיבלתם את האומץ (או לא)? מהיכן קיבלתם את התקווה (או לא)? האם סיפורי החיים של הוריכם או הורי הוריכם למדו אתכם כיצד לפעול באותו רגע? כיצד הרגשתם?

תוצאה: כיצד הרגשתם נוכח התוצאה? מה היא לימדה אתכם? מה אתם רוצים ללמד אותנו? איך אתם רוצים לגרום לנו להרגיש?

מילה בנוגע לאתגר: לפעמים אנשים רואים את המילה "אתגר" וחושבים שהם צריכים לתאר את אסונות חייהם. קחו בחשבון שמאבק יכול להיות מאבק שאתם בחרתם בו – הר גבוה שהחלטתם לטפס עליו או גבעה שהצלחתם לעלות עליה. מספר גדול של דברים יכולים להיות אתגר עבורכם ולהיות מקור לסיפור טוב שיעניק לאחרים השראה.

ביקורת סרט:

נאומו של ברק אובמה בוועידת המפלגה הרפובליקנית, 2004

צפו בשבע הדקות הראשונות של נאומו של ברק אובמה בוועידת המפלגה הדמוקרטית ב-2004. בזמן שאתם צופים, חשבו על האלמנטים של העצמי–אנחנו–עכשיו שאתם שומעים בסיפור שלו.

  1. מה היתה מטרתו של ברק אובמה בסיפור הסיפורים הללו? מה הוא הניע אנשים לעשות?
  2. אלו ערכים התגלמו בסיפור שלו?
  3. אלו מהפרטים או התמונות שיקפו במיוחד ערכים אלה?
  4. מה היו האתגרים, הבחירות והתוצאות בכל חלק של ההיסטוריה שלו? איזה מוסר השכל התוצאות הללו מלמדות?

דף עבודה: פתחו את סיפור העצמי שלכם

לפני שתחליטו איזה חלק מהסיפור שלכם לספר, חשבו על שאלות אלו:

  1. מה אתם מעונינים לגרום לאנשים אחרים לעשות?
  2. אילו ערכים מניעים אתכם לפעול כך ויוכלו גם להניע אחרים לפעולה דומה?
  3. אלו סיפורים אתם יכולים לספר מחייכם לגבי אנשים או מקומות ספציפיים שיראו (ולא רק יתארו) כיצד למדתם או פעלתם מתוך ערכים אלה?

מהן החוויות בחייכם שעיצבו את הערכים שקראו לכם למנהיגות בקמפיין הזה?

חשבו על האתגר, הבחירה והתוצאה בסיפור שלכם. התוצאה יכולה להיות מה שלמדתם, בנוסף למה שקרה. נסו לצייר כאן ציורים ולא מלים. סיפורים חזקים משאירים את אלו שמקשיבים לכם עם תמונות במוחם שמעצבות את הבנתם אתכם ואת הקריאה שלכם.

עוד כמה מחשבות

החיים של כולנו הם עשירים ומורכבים, עם אתגרים, בחירות ותוצאות רבות, הן כשלונות והן הצלחות. פירוש הדבר הוא שאנו לעולם לא יכולים לספר את כל סיפור חיינו ב-2 דקות. האתגר הוא ללמוד לפרש את סיפורי חיינו כפרקטיקה, כך שנוכל ללמד אחרים בהתבסס על התבוננות ופרשנות של חוויותינו, ולבחור סיפורים מחיינו שמבוססים על מה שמתאים לכל סיטואציה ייחודית.

קחו זמן לחשוב על הסיפור הציבורי שלכם, והתחילו בסיפור העצמי. אתם יכולים ללכת אחורה להוריכם או הורי-הוריכם, או להתחיל עם ההתארגנות הנוכחית שלכם ולהמשיך לשאול את עצמכם מדוע בחרתם להיות מעורבים במידה זו. התמקדו באתגרים שהתמודדתם מולם, הבחירות שעשיתם בנוגע לאופן שבו התמודדתם עם האתגרים הללו, והסיפוק – או תסכול – שחוויתם. מדוע עשיתם את הבחירות הללו? מדוע אלו ולא אחרות? המשיכו לשאול את עצמכם מדוע.

מה למדתם מלחשוב על רגעי האתגר, בחירה ותוצאה הללו? כיצד הרגשתם כאשר הם אירעו? האם הם למדו אתכם משהו אודות עצמכם, אודות המשפחה שלכם, אודות העמיתים, הקהילה, האומה שלכם? אודות העולם שסביבכם? אודות מה שבאמת חשוב לכם? מה בנוגע לסיפורים אלו היה כה מושך? אלו אלמנטים בהם הציעו פרספקטיבה חדשה על חייכם?

מה הביא אתכם לקמפיין הזה? מתי החלטתם לעבוד על שיפור החינוך? למה? מתי החלטתם להתנדב? למה?

לרבים מאתנו שפעילים במנהיגות ציבורית יש סיפורים של הפסד ותקווה. אם לא היו לנו סיפורים של אבדן, אם לא היינו מבינים שאבדן הוא חלק מהעולם, לא היתה לנו שום סיבה לנסות ולתקן את העולם. אבל יש לנו גם סיפורים של תקווה, שכן בלעדיהם גם לא היינו מנסים לשנות.

סיפור ציבורי טוב שאוב מסדרת נקודות בחירה בעלות מבנה של עלילה בחייך – האתגרים שעמדו לפניך, בחירות שעשית, התוצאות שחווית.

טיפים:

סיפור העצמי:

זכרו שעליכם לאזן בין ביקורת חיובית לביקורת בונה. מטרת האימון היא להקשיב לדרך שבה סיפורים מסופרים ולחשוב על דרכים לשפר סיפורים אלו.

אל תציעו תגובות פשוטות שנועדו לגרום למספר להרגיש טוב ("זה היה סיפור נהדר!"). למדו אחד את השני על הנקודות הבאות:

האתגר: מה היו האתגרים הספציפיים שמספר הסיפורים שלכם עמד מולם? האם הוא צייר תמונה חיה של אתגרים אלה?

"כאשר תיארת ________, קיבלתי תמונה ברורה של האתגר"

"הבנתי שהאתגר הוא ______. האם זה מה שהתכוונת להעביר?"

"האתגר לא היה ברור. כיצד היית מתאר/ת ______?"

הבחירה: האם נעשתה בחירה ברורה בתגובה לכל אתגר? כיצד הבחירה גרמה לך להרגיש? (מלא/ת תקווה? כועס/ת?)

"עבורי, הבחירה שעשית היתה ________, והיא גרמה לי לחוש _________".

"היה עוזר אם היית מתמקד/ת ברגע שבו עשית את הבחירה".

התוצאה: מה היתה התוצאה הספציפית שנבעה מכל בחירה? מה התוצאה מלמדת אותנו?

"אני מבינ/ה שהתוצאה היתה ______, והיא לימדה אותי ש_______. אבל כיצד זה מתקשר לעבודתך כיום?"

הערכים: האם אתם יכולים לזהות את ערכיו של מי שמספר את הסיפור ומהיכן הם באים? כיצד? כיצד הסיפור גרם לכם להרגיש?

"הסיפור שלך גרם לי לחוש ________ בגלל ______."

"ברור מהסיפור שלך ש_______ הם הערכים שלך; אבל זה יכול להיות אפילו ברור יותר אם היית מספר/ת מהיכן באו הערכים שלך?"

פרטים: האם היו חלקים בסיפור שנמצאו בהם פרטים או תמונות טובות במיוחד (מראות, צלילים, ריחות או רגשות מאותו רגע?

"התמונה של ______ עזרה לי מאוד להזדהות עם מה שחשת".

"נסה/י לספר יותר פרטים אודות ______ כך שנוכל לדמיין מה חווית".

Share and Enjoy:
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Reddit
  • Twitter

Buy No Evil

קבלו עדכונים

באמצעות אימיילבאמצעות RSS
תרמו לנו. תמונה: stock.xchng

J14

המאבק הזה הוא של כולנו.

תגיות

4chan Accels BDS bit.ly Buy No Evil Digital Activism Decoded Fundamo Google Docs Google Forms Google Sites HBGary hollaback IP j14 Journalism in the age of data Jumo NOI notidfspokesman Redphone RSS seesmic SLAPP SMSSL SSL Tor tweetdeck TweetStats Twitter Analyzer VoIP א-תוואנה אדוארדו שובל אהוד עוזיאל או"ם אובמה אוטוסטרדת המידע אופטימיות אורן פרסיקו אזרחות זרה אחותי איילת שקד אייפון אינטרנט אינפוגרפיקה אינפורמציה איתמר ב אם תרצו אנדרואיד אנונימוס אנונימיות אנחנו אס.אס אפליקציה אקטיביזם אריאל ארכיון ארנון מוזס אתגר בוט בית-סוריכ בלוגרים בן דרור ימיני בנימין נתניהו בקעת הירדן בתים פתוחים גוגל גוגל דוקס גוגל טפסים גוגל מפות גוש שלום גזענות גיא סופט גיוס כספים גישה גלישה גרינפיס דה-לגיטימציה דו"ח גולדסטון דובר צה"ל דיוור אלקטרוני דיור דירה דני איילון דרום אמריקה האגודה לזכויות האזרח האיחוד האירופי החטטן הטרדה מינית הכצעקתה המכון לשלום של האו"ם הנהגה הסתה הפגנה הפגנות הצפנה הקרן החדשה לישראל התארגנות התארגנות קהילתית התחברות תראבוט התנדבות התנחלויות ודמוקרטית וורדפרס וידג'ט וידיאו ויזואליזציה ויקיליקס ויקיפדיה זכויות אדם חופש המידע חטטן חיפוש חרם צרכני טבלאות טוויטר טופס טכנולוגיה טרמפים יאהו יאהו-פייפס יאיר לפיד ידידי כדור הארץ ידיעות אחרונות יהודים יוסי גורביץ ימין ישראל ביתנו ישראל כץ ישראל פוסט ישראל שלי כסף כספות ליכוד ליכודניק מאבק אחד ביום מבקשי מקלט מדיה חברתית מדרון חלקלק מדריך מהגרי עבודה מועצת יש"ע מוצרים מוקד סיוע לעובדים זרים מחאה מחאה חברתית מחאת האוהלים מחסומים מידע מימון מירי רגב מכבסון מכתב מלחמה מלכ"ר מלקולם גלדוול מם ממשלה מנהיגות מעיין אלכסנדר מענק מצעד זכויות האדם מצרים משגב משחקי מחשב משטרה משטר ההיתרים משימה מתן כהן מתנדבים נווה שאנן ניתוח תעבורה נכבה נפתלי בנט נרטיב נשים סופר-מרקט סטטיסטיקות סיפור סכסוך סלולרי סמארטפון סמס סן פרנסיסקו סקייפ סקר עיראק עיתונות עכשיו עמותה עצומה עצמי ערבים ערכים פוליטיקה פטריק ריינבורוז פליטים פלסטינים פעולה אחת ביום פעילות פרובוקציה פרויקטים פרטיות פרנק הוברט פרסום פרסונליזציה ציונות צפריר בשן קהילה קוד פתוח קו לעובד קמפוס לכולנו קמפיין קריפטוס רונן שובל רועי צ'יקי ארד רועי תל רופאים לזכויות אדם ריטוויט רשימות רשת חברתית שאלון שוכרי דירות שיח שיח ג'ראח שי טובלי שינוי שי ניצן שכנוע שלטי חוצות שמאל שרת שתיל תביעה תביעת דיבה תומר פרסיקו תוסף תור תחנת כוח פחמית תחקיר תכנות תל אביב תקנון תקשורת תרגום תרומה תרומות