לא דובר צה"ל: מעין ראיון עם אושיית טוויטר

היום חוגג חשבון הטוויטר ההיפראקטיבי notIDFspokesman שנה לפעילותו. זו הזדמנות טובה לבקש ממפעיל החשבון, שפועל באופן אנונימי, לכתוב קצת על עצמו ועל החשבון הזה. הפוסט מפורסם בצורת ראיון לצורך הנוחות בלבד.

מה זה notIDFspokesman?
חשבון הטוויטר הזה מפיץ מידע הנוגע לפעילות צה"ל ולכיבוש, מידע, שדובר צה"ל למשל אינו שש לדברר – החל מערעור שקריו של דו"צ וכלה במציאות החיים היומיומית תחת הכיבוש. החשבון גם משמש דובר למידע, לארגונים ולאקטיביסטים אשר מתמודדים עם היבטים שונים של הכיבוש. החשבון אינו מוגבל לעיסוק בצה"ל אלא בזרועות הביטחון ובכלל בביטחון במובנו הרחב. תוצאת לוואי של פעילות חשבון הטוויטר היא יצירת ארכיון של המציאות הבטחונית הישראלית ושל פעילויות מחאה מגוונות.

החשבון אינו מערכת חדשות ואין לי מקורות מידע עצמאיים. כל מה שאני עושה הוא סרקולציה והצפה של מידע שאחרים מייצרים.

למה הוקם החשבון?
אני לא הקמתי אותו. הוא הוקם ע"י ליסה גולדמן (lisang), ובראשיתו נועד להוות במה בעיקר להתנגחות עם דו"צ והמידע שהוא מפיץ. זמן קצר לאחר מכן התחלתי לעזור לה בניהול, ואחר כך היא המשיכה לפרוייקטים אחרים (למשל מגזין 972+ המשובח), ואני נותרתי לנהל את החשבון לבד. חלק מהמטרות והדגשים עוצבו תוך כדי תנועה. למשל, בימיו הראשונים של החשבון נמנעתי מלעסוק בכל דבר שקשור למשטרה והשתמשתי רק במידע על צה"ל. הפעילות של סולידריות שיח ג'ארח הדגישה את האבסורד בכך, היות ובמזרח ירושלים הכיבוש מבוצע ע"י המשטרה ולא על ידי צה"ל; פעילים פוליטיים נרדפים בתוך ישראל על ידי המשטרה והשב"כ; הקלות במס הכנסה (ליהודים) ומחסומי דרכים עם גובי מס הכנסה (בישובים ערביים) הם כלים למימוש מדיניות גזענית. בקיצור, הכיבוש והגזענות הממוסדת- הנשענת על כידונים- פנים רבות להם.

בוא נעבור לפרקטיקה. למה להיות פעיל בטוויטר?
זו הייתה בחירה קצת שרירותית מבחינתי. אני נוכח בטוויטר וההפעלה של החשבון הנוסף הייתה לי נוחה. אבל האמת שהייתי צריך לרכוש כלים טכניים נוספים. אגב, לפני זמן קצר חנכתי עמוד פייסבוק של notIDFspokesman, שהוא בעצם גזירה אוטומטית של פיד ה-RSS של חשבון הטוויטר. אתה תוכל להרחיב יותר על איך בדיוק עושים זאת. לי אין מושג, ואתה עשית זאת עבורי.

אלו כלים טכניים רכשת?
בכדי לפעול ביותר מחשבון טוויטר אחד, צריך קליינט (תוכנה) שונה מהממשק הרגיל של טוויטר. אני משתמש בטוויטדק (TweetDeck). הגעתי לקליינט הזה בעיקר בחיפוש אחר כלי שיאפשר לי לנהל יותר מחשבון טוויטר אחד, אבל גיליתי שלטוויטדק יש יתרונות נוספים, בעיקר בנוחות המעקב אחרי כל כך הרבה עדכונים, בריטווט (שציוץ, ציוץ מחדש) ובקיצור לינקים.

הסבר למי שאינם פעילים בטוויטר מה משמעות קיצור הלינקים
אלך צעד אחורה. טוויטר הוא שירות מיקרובלוגינג, שהוא גם רשת חברתית, בעלת תכונות טכניות מסוימות. הבולטת שבהן היא מגבלת המקום של כל ציוץ (סטטוס), שהיא 140 תווים. כדי להפיץ לינקים, מומלץ לקצר אותם. יש לינקים שרק הם ארוכים מ-140 תווים, וגם אם לא, אתה בדרך כלל רוצה להגיד משהו לצד הלינק.

אבל לקיצור הלינקים יש יתרון נוסף. אני מודד, במגבלות מסוימות, את ההשפעה ואת התפוצה שלי. אני מנוי על ביט.לי (bit.ly), שמאפשר לי לראות כמה אנשים לחצו על כל לינק, וכן מידע נוסף, כגון מאיזו מדינה הם. כך אני יכול לומר שעל אף שישראלים מהווים רק כשישית מהעוקבים שלי, כ-80 אחוזים מהמקליקים על קישורים באים מישראל. ומצד שני, הם מהווים 80 אחוזים רק מהקלקות שיש לי מידע עליהן.

אז על אלו הקלקות אין לך מידע?
בגלל אופי החשבון, הפצת מידע שלא אני מייצר. אני עוקב אחרי רבים שמייצרים או מפיצים מידע, ואת המידע הזה אני מפיץ מחדש באמצעות ריטוויט. ציוצים מקוריים שבהם הופיע לינק מקוצר, ירווטווטו עם הלינק המקורי, עליו אין לי סטטיסטיקת הקלקות. נכון הוא שלו רציתי בכך, יכולתי להחליף את כל הלינקים ללינקים מקוצרים משלי, אבל זה דורש לטעמי יותר מדי השקעה, והאמת, זה ממש לא מספיק חשוב. חשוב לי שהידע יופץ יותר מאשר לי תהיה סטטיסטיקת הקלקות נרחבת יותר.

אגב, יש שתי צורות ריטוויט. אתה משתמש בשתיהן. יש לכך סיבה?
כן. אפשר לרטווט באמצעות לחיצה על כפתור "ריטוויט", כך העוקבים שלך יקבלו לפיד שלהם את הציוץ המקורי, כאילו הם עוקבים אחרי האיש שצייץ אותו.

אפשר, לעומת זאת, גם להעתיק את תוכן הציוץ, ולהוסיף לתחילתו את הסימן המקובל בטוויטר לריטוויט (RT) ואת שם הצייצן המקורי, מה שמכונה ריטוויט ידני. כך, העוקבים שלי יראו אותי מצטט צייצן אחר. היתרון היחיד של השיטה השניה הוא שכך אני מפיץ את החשבון שלי. העוקבים שלי לא צריכים זאת, שכן הם מן הסתם מכירים אותי, אבל אם אחד מהם ירטווט את הציוץ שלי, החשבון שלי יופץ הלאה.

מאידך, לפעמים בשיטה הזו הציוץ הופך ארוך מ-140 תווים, ולכן בלתי אפשרי לציוץ, לפחות ללא עריכה. כמו כן, ידנית, מדובר בהמון עבודה. כשאני משתמש בטוויטדק, הפעולה הזו מאוד פשוטה, אבל בממשק הרגיל של טוויטר, זה פשוט מאריך מאוד את פעולת הריטוויט, ושוב, זה לא מספיק חשוב לי.

מי הם העוקבים שלך? מה מידת ההשפעה של החשבון?
יש לי יותר מ- 600 עוקבים, והמספר גדל כל הזמן. רוב רובם של העוקבים אינם ישראלים. בפעם האחרונה שבדקתי, רק 100 עוקבים היו מישראל. אני חושב שאחד הדברים הייחודיים בחשבון הזה הוא שהוא מנסה בו זמנית לפנות לקהל הישראלי והלא-ישראלי. מסיבה זו, למשל, אני אצייץ את אותה הכתבה ב"הארץ", נניח, פעמיים, בעברית ובאנגלית. יש אפליקציה בשם Twitter Analyzer שמראה לך מידע מגוון על החשבון, כגון המיקום של העוקבים שלך. אפשר לראות שהמדינות המרכזיות האחרות שבהן יש לי עוקבים הן ארה"ב ומדינות אירופיות שונות. אבל אני מתגאה גם ב- 12 העוקבים המצריים שלי ובעוקבים נוספים ממדינות ערביות, גם אם מספרם הולך ופוחת.

במה כרוכה ההפעלה היומיומית של החשבון?
אני משקיע הרבה תשומת לב בנעקבים שלי. אין לי כמעט מקורות מידע נוספים. אני משקיע מאמץ בלאתר נעקבים שיתרמו לי ומשקיע מאמץ בלראות על מה הם מצייצים ולמה הם מקשרים. באיזה סקר שנערך לאחרונה נמצא שמרבית האנשים בטוויטר כלל לא קוראים את הפיד שלהם. אני קורא. ביסודיות. אחת המשמעויות של זה היא הזמן שאני מקדיש לחשבון. אני מעריך שאני משקיע בכך כ-6 שעות בכל יום. יש אפליקציה נוספת, בשם TweetStats, שמספקת סטטיסטיקות של התנהלות החשבון. אפשר לראות, שאני מצייץ כ- 43 ציוצים ביום, וכי זה בדרך כלל בין 8 בבוקר ל-8 בערב. 

איך מאתרים נעקבים מתאימים?
עכשיו זה קצת יותר קל, כי אנשים מוצאים אותי. אני פשוט בודק מעת לעת מי העוקבים החדשים. אבל בהתחלה זה דמה יותר לכדור שלג. התחלתי בכמה עוגנים, צייצנים שכדאי לעקוב אחריהם, ולאט לאט נתקלתי, באמצעות ריטוויטים ואזכורים, בנעקבים מעניינים נוספים. נוסף על כך,אני בודק מי האנשים שמרטווטים אותי, ולא פחות חשוב – מי האנשים שמרטווטים את מה שאני ריטווטתי. מאחורי זה עומדת ההנחה שיש סיכוי שלאנשים הללו יש תחומי עניין משותפים לשלי. הרבה נעקבים נמצאו כך.

אתה חושב שהחשבון הזה מוביל אנשים לפעילות? ואם כן, איך?
קודם כל, נראה לי ברור שכשאני מדווח או מביא סרטון מההפגנה השבועית בבלעין אני בה בעת קורא להשתתף בהפגנות השבועיות הבאות. שנית, אני משתדל לצייץ על הפגנות ופעילויות שאמורות להתקיים. אבל גם יש משהו ביצירת שיח וקהילה שמאפשר לפעילים למצוא אחד את השני ובכך לאפשר ביתר קלות לאנשים להשתתף יחדיו בפעילויות. בהקשר הזה, אספר שלאחרונה פגשתי את נועם רותם (noamr) שקודם לכן הכרתי אותו רק וירטואלית. הוא אמר לי שהוא חב לי את חידוש פעילותו הפוליטית. הוא אמר שעד שהוא נתקל במקרה בחשבון שלי, הוא חש מבודד פוליטית ומיואש. אבל באמצעות החשבון שלי הוא נתקל בקהילה שמאלנית שוקקת ורועשת, מה שנטע בו מוטיבציה לשוב ולפעול.

יש חשבון טוויטר אקטיביסטי שהיית רוצה שיתקיים?
כן, בהחלט. אוצר-ווטש.