כותבת: הגר שיזף

לפני מספר ימים נקרה בדרכי עיתון ה"פוסט". אני לא נתקלת בו ברוב ימות השנה, ובטח שלא משקיעה בו זמן קריאה, אך באותו היום עלעלתי בו עד שנתקלתי במאמר בשם "בנחישות ובזהירות", שפורסם בעקבות עזיבתם (או שמא גירושם?) של 150 מבקשי מקלט מסודן.

ה"פוסט", שמחולק חינם בתחנות מרכזיות ובצמתים, ידוע כשופר של תעמולה ממשלתית על כל גווניה. ובכל זאת, לא יכולתי שלא להזדעזע מהמידה שבה המאמר מדגים זאת. חשוב שרבים ככל האפשר ידעו שטקסטים כאלו קיימים, ומופצים בתפוצה רחבה. להלן מספר שורות מתוך פאזל שלם של בלבול והחייאת פרנויות. לעיונכם:

"מול התופעה הגוברת של מסתננים מאפריקה מנסה ישראל להתמודד באמצעות גירוש מרצון.

ומה קורה בניו זילנד, בריטניה ואוסטרליה?"

מבקשי המקלט מדרום סודאן זוכים במאמר למספר כינויים שונים. פעם מדובר ב"מהגרים", לאחר מכן הם מכונים "מסתננים" ולבסוף "מבקשי מקלט". בשלב מסוים במאמר נכתב, למשל, כי "המגורשים שעלו על המטוס זכו למענק בסף כמה מאות דולרים, שיחד עם הסכומים שהצליחו לחסוך בעת שהותם בישראל, מאפשר להם לצאת לדרך חדשה באזורים מהם נמלטו". מצד אחד מצוין שמבקשי המקלט נמלטו מדרום סודאן, ומצד שני הם מתוארים כמי שכמה מאות דולרים מספיקים עבורם כדי לחזור לביתם.

בהמשך, מחבר המאמר טוען שישראל לא מסוגלת או צריכה לקלוט פליטים, ומוצא ארבע דוגמאות של מדינות מערביות שיחסן למהגרים ומבקשי מקלט מצדיק בעיניו את זה של ישראל. הוא לא שם שלפחות דוגמא אחת משחזרת כמעט במדויק את הסיפורים על ספינות המעפילים:

"בפעולותיה נגד המסתננים, ישראל אינה צריכה לחשוש מפני תגובה בינלאומית; עליה להתבונן מה נעשה ברחבי הגלובוס: [...] אוסטריה מפנה את מבקשי המקלט למדינה שממנה הגיעו; ואילו איטליה משתמשת בשיטור ימי לעצירת סירות הנושאות מבקשי מקלט מלוב".

המשפט הזה, כמובן, נעדר כל היבט אנושי. נמצאת בו רק החרדה המתמדת לתדמיתה של ישראל. מותר לגרש, כל עוד זה מסתדר עם ה"הסברה", ערך נעלה בפני עצמו.

דפוס חוזר במאמר הוא יכולת המחבר לטעון דבר מה בנחרצות, ומיד לאחר מכן לבטל את הקביעה כליל:

"תמריץ נוסף לשובם דווקא כעת [של מבקשי המקלט], הוא משאל העם המתקרב על עצמאותה של דרום סודאן, האמור להיערך ב-9 בינואר. מרבית המגורשים שחזרו לשם מאמינים כי עצמאות כזאת תחל עידן חדש. עם זאת, קשה להאמין שהצפון – המוסלמי ברובו – יוותר על הדרום העשיר בנפט".

ויש דוגמאות חריפות יותר. הכותב אומר שעלינו לזכור ולנצור את לקחי השואה, ולא להפנות גב לאומללי העולם. מיד אחר כך, לעומת זאת, הוא כותב:

"אין להתעלם מכך שישראל נושאת את טראומת הגזענות ושואת העם היהודי. היא אינה יכולה לנהוג באטימות ובאופן חסר אחריות, אך עליה גם להגן על עצמה מפני המוני מסתננים".

בפסקה קצרה המחבר מצליח גם להביע הזדהות עם מבקשי המקלט וגם לנתק את גילויי הרגש הללו ממצבם. אסור לנהוג באטימות, אבל מותר "להגן על עצמנו".

ולקינוח:

"הדיווחים על הכוונה להקים מתקן כליאה פתוח בנגב – רק מגבירים את התחושה ש'החגיגה נגמרה'".

החגיגה נגמרה? המשפט הזה גרם לי לבטל כל תכנית אחרת, ולהגיע לצעדת הפליטים ומבקשי המקלט שנערכה ב-24 בדצמבר. מפחיד אותי לדעת שיש אנשים שמסוגלים לעמוד מאחורי משפט כזה.

כל מיני לינקים וידיעות מגיעים אלי לאחרונה, ולא כל כך יש לי זמן לעשות מהם פוסט מושקע. בהתאם לכך, החלטתי לנסות את מזלי בטור שבועי שיקבץ קישורים אקטיביסטים מרחבי הרשת. כלומר, שבועי בתקווה. כלומר, אני לא מבטיח כלום. אם יהיו קישורים, יהיה טור. אתם מוזמנים לשלוח קישורים ל-itamarshaaltiel בג'ימייל, ואשתדל להעלות אותם כאן. להלן, אם כן, ניסיון ראשון.

פעולה אחת ביום

פעולה אחת ביום חזרו לפעולה, והפעם הם מנסים להחזיר לחקלאי בית סוריק את זכות הגישה לאדמותיהם החקלאיות. הם הפרויקט האינטרנטי הכי מגניב שקרה כאן מאז עידוק, והם צריכים מתנדבים. אז יאללה.

כנס בנושא אקדמיה ועיצוב מדיניות

איתמר ב. שלח הזמנה לכנס שייערך ביום חמישי הקרוב, 21 באוקטובר, באוניברסיטת ת"א בשם "בין מגדל השן לאקדמיה מעורבת: תרומתו של מחקר אקדמי לעיצוב מדיניות סביבה". וכך נכתב בהזמנה:

בשנים האחרונות תופס הנושא הסביבתי מקום חשוב על שולחנם של קובעי מדיניות. מקורות הידע והמידע המזינים את תהליכי קבלת ההחלטות הינם שונים ומגוונים וכוללים הן מקורות אקדמאיים והן מקורות מתוך החברה האזרחית. באקדמיה בישראל מתבצע מחקר ענף ופורה בנושאים סביבתיים רבים, ומצוי בה גוף ידע מפואר אשר יכול להזין ולסייע בתהליכי קבלת החלטות. עם זאת, על מנת שהידע המצוי באקדמיה יתרום בצורה מיטבית לתהליכי קבלת החלטות, יש לקרב בין מקבלי ההחלטות בנושאים סביבתיים לבין מחקרים המתבצעים באקדמיה. הידע הצבור באקדמיה חייב להיות מונגש באופן המסייע באופן ישיר למקבלי ההחלטות לפתח תהליכי קבלת החלטות מושכלים.

יום העיון המוצע יעסוק בתרומתה האפשרית של האקדמיה בעיצוב וביישום מדיניות בנושאי סביבה ברשויות המקומיות, תוך בחינת מודלים שונים, ויתמקד בתרומתה של הקליניקה למדיניות סביבה שבאוניברסיטת תל-אביב להטמעת ההיבטים הסביבתיים של חוק חופש המידע הסביבתי ברשויות המקומיות בישראל.

הכנס יתקיים באולם 003, בניין נפתלי, הפקולטה למדעי החברה, בין השעות 8:45 ל-13:30.

מענקים

ושוב, איתמר ב. שלח קישורים למענקים שנתיים שיוענקו לפרויקטים אקטיביסטים:

המכון לשלום של האו"ם פתח בתחרות המענק השנתי ל-2011. הדדליין להגשת בקשות הוא ה-1 באוקטובר, 2011.

האיחוד האירופי הכריז על קרן של 8.8 מיליון יורו שתעניק מענקים לארגוני שלום במזרח התיכון. הדדליין הוא עד ה-22 בנובמבר, אז כדאי להזדרז.

אקטיביזם דיגיטלי

מעין אלכסנדר משתיל שלחה קישור לספר אודות אקטיביזם דיגיטלי, שזמין בחינם ברשת. הספר, שנקרא Digital Activism Decoded, נראה ממש מעניין (כמו גם, אגב, האתר שמארח אותו meta-activism.org), ועם מעט מזל אקרא ואסקר אותו כאן. לא מבטיח כלום, כאמור.

במהלך חיפוש תמונה לפוסט נתקלתי פתאום במדריך אחר – The DiGiActive Guide to Twitter for Activism. גם הוא חינמי, וגם האתר שלו נראה מעניין מאוד. וכאמור, עם מעט מזל וזמן וכו', אולי הוא יזכה לסיקור כאן.

פרויקט הכספות

זוכרים את פרויקט הכיספות שלנו? ובכן, הוא קצת דורך במקום. אבל בינתיים אורן פרסיקו שלח קישור לפוסט של רועי צ'יקי ארד, שמכספת לבן דרור ימיני חור נוסף בעכוזו.

לפני כשבועיים, פתחנו כאן דף פרויקטים חדש. בגלל שהחיים שלי התערבבו קצת לאחרונה, לא היה לי זמן לכתוב עליו פוסט מסודר, אבל מאחר שכבר שני פרויקטים טכנולוגיים יצאו לדרך (והתשואות לנעם רותם!) אולי הגיע הרגע לומר כמה מלים.

עמוד הפרויקטים נפתח ב-Google Sites, שנראה לנו כאופציה קלה והולמת, והוא אמור לרכז פרויקטים שונים שנעשים על ידי מתנדבים. העמוד מחולק לארבע: אקטיביזם טכנולוגי, אמנות אקטיביסטית, ארגז כלים לאקטיביסטים וכתיבה ומחקר. כרגע, עמוד האקטיביזם הטכנולוגי הוא הכי פעיל. יצא ממנו המכבסון, בוט טוויטר שמעיר למשתמשים בשפה מכובסת, ואפליקציה חדשה ומדונדשת לאנדרואיד בשם Buy No Evil, שמיועדת לאפשר צרכנות פוליטית מודעת.

מלבד זאת, באזור הכתיבה ומחקר פתחנו פרויקט חדש בשם "כספות", שקורא לבלוגרים וכותבים לאמץ פובליציסט ולבדוק את העובדות שהוא מזכיר ואת הטענות שהוא מעלה. אם החלטתם לכספת פובליציסט, שלחו לנו קישור ונעלה לעמוד הפרויקט. דוגמא נהדרת לכספות אפשר למצוא כאן.

כאשר הבלוג הזה נפתח, מספר אנשים אמרו שהם מוכנים להתנדב ולסייע. אז לא היה עדיין במה להתנדב, אבל עכשיו כבר יש. אם אתם רוצים לעזור בפרויקט קיים, צרו קשר וניתן לכם הרשאות עריכה בעמוד הפרויקטים. אם אתם רוצים לעזור אבל לא רואים אף פרויקט שמתאים לכם, צרו קשר ונחשוב על משהו ביחד. זו רק התחלה והיא די מהוססת, אבל דברים מתחילים לזוז. בקרוב – פגישת בלוג.

וחוצמזה:

באופן מוזר, למרות שלא פרסמתי כלום לאחרונה התקבלו כמה תרומות בעמוד התרומות של הבלוג. אני רוצה להודות לתורמים.