Browsing articles tagged with " נרטיב
אוק' 14, 2010
איתמר שאלתיאל

התארגנות קהילתית חלק שלישי

זהו החלק השלישי של הקורס למארגנים קהילתיים, שעוסק באופן שבו יש לספר את "סיפור האנחנו" ו"סיפור העכשיו". כדאי להתחיל לקרוא את הטקסטים מהחלק הראשון, שבו גם נמצאים תנאי השימוש בטקסט. את החלק הזה תרגם יזהר מהללאל, תבוא עליו הברכה.

התארגנות קהילתית – חלק ראשון

התארגנות קהילתית – חלק שני

סיפור האנחנו והעכשיו

מטרות השיעור:

  • ללמוד לספר את הסיפור של הקהילה שלנו בצורה שמשקפת את ערכינה המשותפים, תקוותיה וחוויותיה
  • ללמוד לספר סיפור שמעודד אחרים להצטרף אלינו דרך פעולה ספציפית, עכשיו
  • כל משתתף מתרגל סיפור את סיפור האנחנו והעכשיו ומקבל משוב על סיפורו

חיבור סיפור העצמי עם סיפור האנחנו והעכשיו

סיפור העצמי מספר לאנשים מי אתה ומדוע אתה נקרא לעשות את עבודתך. לבדו, סיפור העצמי אינו מספיק כדי להכין את הקרקע לפעולה משותפת. מכיוון שמלאכת ההתארגנות נסובה סביב בניית כוח יחד עם אחרים לצורך פעולה משותפת, הנראטיב הפומבי שלך צריך גם להיות סיפור על קהילה חדשה, שאותה אתה יוצר יחד עם אחרים, וסיפור על הפעולה שאתה מבקש מאחרים להצטרף אליה.

גיבורת סיפור האנחנו והעכשיו היא הקהילה או הארגון שאתם בונים

סיפור העצמי שלנו שזור בסיפורים שאנו חולקים עם אחרים דרך הקהילות והארגונים שאנחנו חברים בהם, שלכל אחד מהם סיפור משלו. סיפורים אלו כוללים את הסיפורים המשפחתיים והקהילתיים שלנו, המסורת הדתית שלנו, סיפורי בית הספר, המקצוע, התנועה, הארגון, האומה ואפילו העולם. דרך סיפורים משותפים אלה אנו מגדירים את הזהות שלנו ומבטאים את ערכי הקהילה בה אנו פועלים (משפחה, אמונה, אומה) ואת ערכי הקהילות החדשות שאנו יוצרים (תנועות חברתיות חדשות, ארגונים חדשים, שכונות חדשות).

כדי לספר את “סיפור האנחנו” יש ללמוד כיצד לנסח את החוויות הספציפיות שה”אנחנו” בחדר חולקים אחד עם השני, לכדי צורת נראטיב. לספר את “סיפור האנחנו” זו דרך לערב קהילה בפעולה משותפת, על בסיס הערכים שאותם אנו חולקים כקהילה. כשאנו מספרים סיפורים שמשקפים בתמונות את האתגרים מולם אנו עומדים ובפרטים את האפשרויות אותם נוכל להשיג יחד, אנו מתחילים לבנות קהילה חדשה וארגון חדש סביב ערכים, ולא רק סביב נושאים או תחומי עניין.

סיפור העכשיו מתאר אתגר דחוף של קהילתך, חזון מעודד של החיים כפי שיכלו להיות ומשימה ספציפית אותה יש לבצע למען הגשמת חזון זה

עכשיו אנחנו יודעים מדוע נקראתם למשימה מסוימת, אנחנו יודעים משהו אודות האנשים שאתם רוצים לקרוא להם להצטרף אליכם במשימה זו, אז איזו פעולה דורשת ממכם המשימה כאן ועכשיו?

“סיפור העכשיו” הוא דחוף. הוא דורש מחברי הקהילה לעזוב דברים אחרים ולהקדיש תשומת לב למשהו מסוים, הוא צומח מתוך הערכים אותם פיארתם בסיפורי העצמי והאנחנו, והוא דורש פעולה.

מבנה הנארטיב: אתגר, בחירה, תוצאה

זוכרים את מבנה הסיפור שהכרנו כשסיפרנו את סיפור העצמי?

ממש כמו סיפור העצמי שלכם, לסיפור האנחנו והעכשיו יש אתגר ברור, בחירה ותוצאה.

האתגר: האתגר שהקהילה שלכם ניצבה מולו בעבר, או ניצבת מולו כעת (מומחש בעזרת סיפורים, תמונות ופרטים, ללא סטטיסטיקות).

התוצאה (תקווה): סיפורים שמכילים תמונות חיות ומפורטות שמזכירות לקהילה מה שכבר השגתם יחד בעבר, וגם סיפורים שיוצרים חזון המציג את ההשגים הספציפיים אותם נוכל להשיג בעתיד אם נפעל יחד כעת.

הבחירה: בחירה ספציפית, אסטרטגית וברת-ביצוע שבאפשותך לבקש מאחרים לבצע על מנת להצטרף לקהילתך ממש עכשיו. לדוגמא: החתמה כמתנדב, יצירת קשר לגיוס שני אנשים נוספים והבאתם לאירוע הבא.

על סיפורך להרגיש דחוף. עליו לדרוש ממקשיביו לעזוב דברים אחרים על מנת להקשיב, עליו לנבוע מתוך הערכים שפיארת בסיפור העצמי ובסיפור האנחנו ועליו לדרוש פעולה מיידית.

למה זה חשוב

הבחירה שאותה אנו נדרשים לבצע דורשת להתחייב לפעולה אסטרטגית בצורה מיידית. מנהיגים שמתארים בעיות אך נכשלים בזיהוי דרך פעולה ובהבאת אחרים יחד על מנת לפעול בה אינם מנהיגים טובים. אם אתם נקראים לטפל בבעיה, אתגר כה דחוף שהייתם צריכים לפנות אלינו לטפל בה יחד עמכם, מוטלת עליכם האחריות להזמין אותנו להצטרף לפעולה שיש לה סיכויי הצלחה מסויימים. סיפור העכשיו איננו קריאה פשוטה לבחור או לפעול; זוהי קריאה לפעולה המעוררת תקווה, פעולה שמאחוריה אסטרטגיה ברורה שאנחנו מאמינים שביכולתה לחולל שינוי.

סיפורים מתחילים לשנות יחסי כוח ע”י בניית קהילה חדשה ויכולת חדשה

לעתים קרובות, לאחר ששמענו את סיפורי העצמי של אחרים והתחלנו לבנות מערכות יחסים אחד עם השני אנו מגלים שאנו עומדים בפני אתגרים דומים, ששורשם נטוע במערכות של אי-שוויון עמוק. ללמוד לספר את סיפור האנחנו היא צורה להתחיל לשזור את סיפורינו יחד ולהכיר את אותם האתגרים המשותפים ואת שורשי הבעייתיות כקהילה. סיפור אנחנו טוב לא רק מעביר את שורשי האתגרים, לעומת זאת, אלא מעלה על נס את גיבורינו, וסיפורים על נצחונות, אפילו אם קטנים. סיפורים אלו נותנים לנו תקווה שאם נחבור וננקוט בפעולה כקהילה נוכל לעקור כמה מהסיבות לסבלנו מן השורש.

כשאתם מספרים “סיפור עכשיו” עוצמתי ומבקשים מאחרים לבחור להצטרף אליכם בפעולה, אתם מתחילים לבנות כוח חדש מתוך הקהילה שמסביבכם, על מנת לטפל באתגרים שבחייכם.

לקשור יחד את כל החלקים לכדי נארטיב פומבי מצליח

כפי שמילותיו החזקות של רבי הילל רומזות, לעמוד על שלך זה הצעד הראשון, אך הוא לא מספיק כשלעצמו. עליעם למצוא או ליצור קהילה לעמוד איתה, ועל קהילה זו להתחיל לפעול עכשיו. על מנת לצרף את סיפורי העצמי האנחנו והעכשיו, עליכם למצוא את הקשר בין הסיבה שבגללה נקראתם למשימה זו, ומה המשימה תובעת מאיתנו לעשות כעת.

קישור זה עשוי לדרוש מכם לחשוב מחדש כל הזמן את סיפור העצמי, האנחנו והעכשיו שעליהם אתם עובדים.

לספר סיפור זה תהליך דינמי, לא לינארי

בכל פעם שאתם מספרים את סיפורכם, אתם הולכים להתאים אותו – על מנת להעביר את כוונתכם באופן ברור, לכוון לקהל אחר, למקם את עצמכם בהקשר אחר. כשאתם מפתחים את סיפור האנחנו, אתם עשויים לגלות שאתם רוצים לשנות את סיפור העצמי, במיוחד כשאתם מתחילים לראות את היחסים ביניהם באופן ברור יותר. באופן דומה, כשאתם מפתחים את סיפור העכשיו, אתם עשויים להבין שהוא משפיע על מה שבא לפניו. ולבסוף, כשאתם חוזרים לבחון את הסיפורים הקודמים, אתם עשויים למצוא שהם משנים את סיפור העכשיו.

דרוש אימון ע”מ לספר סיפור

מטרתנו בפרק זה אינה לעוזבכם עם “תסריט” סופי של הנארטיב הפומבי שלכם בו תשתמשו שוב ושוב במהלך הקמפיין. המטרה היא לעזור לכם ללמוד תהליך, בעזרתו תוכלו לייצר את הנארטיב שלכם שוב ושוב היכן ומתי שתצטרכו כדי לעודד את עצמכם ואחרים לקראת פעולה אסטרטגית ספציפית.

תרגול קבוצתי:

תרגול סיפור האנחנו והעכשיו

מטרות

(1) פתחו סיפור על אנחנו ועל עכשיו.

(2) למדו כיצד לשלב סיפור על הקהילה והצוות שאתם בונים במהלך סוף-השבוע הזה וקריאה דחופה לפעולה שתיתן השראה לקהל כדי שיצטרפו לקהילה שלך לשינוי.

(3) הדריכו אחרים בסיפורם ע”י הקשבה זהירה, מתן משוב ושאלת שאלות

לו”ז

זמן כולל: 70 דקות

1. אספו את צוותיכם. מנו אדם אחד להיות על השעון

5 דק'

2. קחו קצת זמן כקבוצה לחשוב על סיפור האנחנו.

  • לאילו חוויות מהמפגש היתה את ההשפעה הכי גדולה עליך ועל קבוצתך?
  • מה ראית ושמעת במהלך סוף השבוע שמדגים לך את ערכי הקהילה הזו ומחויבותה (כלומר, סיפוריהם של אנשים, דרכים בהם נשארנו יחד, רגעי תעוזה וכו')
  • מה בקהילה זו ייתן השראה לאחרים להצטרף אלינו?

10 דק'

3. קחו קצת זמן כיחידים לפתח את סיפור האנחנו והעכשיו שלכם בשקט. העזרו בדף העבודה המצורף.

10 דק'

4. כצוות, לכו בתוך הקבוצה וספרו את הסיפור אחד אחרי השני. וודאו כי המנהיג שלכם מספר את סיפור שלוש הדקות של האנחנו והעכשיו ראשון.

לכל אדם:

· 3 דקות לספר את סיפור האנחנו והעכשיו

· 3 דקות לקבל משוב מהקבוצה

40 דק'

5. רשמו את המסקנות העיקריות כקבוצה. מה למדתם?

5 דק'

דף עבודה:

סיפור האנחנו והעכשיו

מטרת סיפור האנחנו והעכשיו היא ליצור רגש קהילתי ולהזמין את הקהל להצטרף לקהילה ולקחת חלק בפעולה ובשינוי. מטרתך לספר סיפור ש:

  1. מזכיר את הערכים המשותפים שלנו ואת מה שמאחד אותנו
  2. מציג את האתגר שעומד בפנינו שהופך את הפעולה לדחופה
  3. נותן לנו תקווה כי נוכל להביא לשינוי ספציפי
  4. מזמין אותנו להצטרף לקהילה ע”י נקיטת פעולה מיידית

העזרו בשאלות אלו כדי ליצור את סיפור האנחנו והעכשיו שלכם.

מיהם האנחנו שאתם רוצים לגרום לאנשים לחוש חלק מהם? אילו ערכים אנחנו חולקים? מה חווינו באימון זה?

מהם האתגרים העומדים בפנינו? המחישו את האתגרים בעזרת תמונות וסיפורים. לא עובדות.

למה מקווים האנחנו? מאיפה מגיעה התקווה הזו? איך אנו יודעים שאנו מסוגלים להביא לשינוי? אילו תמונות של העתיד יש לכם שמראות איך הדברים יכולים להיות אחרת?

אלו בחירות ספציפיות אתם מבקשים מאחרים לעשות? מה האסטרטגיה שלנו? איזו פעולה אנו קוראים לאחרים לבצע יחד עמנו?

טיפים להדרכה:

סיפור האנחנו והעכשיו

זכרו להתחיל עם משוב חיובי לפני שאתם מגיעים למקומות שאפשר לשפר. השתדלו להעדיף שאלת שאלות על פני מתן עצות. המטרה היא להדריך, לא לשפוט או לבקר. הקשיבו עד הסוף על מנת להציע דרכים בהן אפשר לספר את הסיפור יותר טוב.

שאלות הדרכה

אנחנו: איך המספר גורם ל”אנחנו” להיות אמיתי? מי הם ה”אנחנו” בסיפור? האם זה היה ברור אילו ערכים אנחנו חולקים ומה מאחד אותנו?

אתגר: מהם, ספציפית, האתגרים המתוארים בסיפור? כיצד מומחשים אתגרים אלה? אילו פרטים, תמונות ורגשות יכולים להמחיש את האתגרים אף יותר?

תקווה\תוצאה: לאיזו תוצאה ספציפית כיוון הסיפור? אילו פרטים ותמונות המחישו את התוצאה המקווה? אילו תמונות, ערכים ורגשות הפיחו הכי הרבה תקווה?

בחירה: האם הייתה בחירה ברורה? באיזו פעולה ספציפית בקשו ממך לבחור ע”מ להצטרף אליהם כעת? ההיתה דחיפות (האם אפשר לעשות זאת היום, או שאפשר לחכות שנה?) איך הם הראו שבחירה נכונה יכולה להביא לשינוי?

ההיו חלקים לסיפור שהיו בעלי פרטים או תמונות טובים במיוחד (למשל מראות, צלילים או רגשות)? כיצד גרמו לך פרטים אלה להרגיש?

עם מה נשארת להרהר? אילו שאלות עוד מחכות לתשובה? אילו הצעות יש לך לשיפורים ספציפיים?

דף עבודה:

להדריך את חברי הצוות שלך בסיפורי האנחנו והעכשיו

רשמו משוב/הערות מאנשי צוות על הסיפור שלכם כאן:

להדריך את הצוות שלך בסיפורי האנחנו והעכשיוכשאתם שומעים את סיפוריהם של אחרים, זכירת הפרטים של כל סיפור יעזור לכם לתת משוב ולזכור פרטים אודות האנשים בצוותכם לאחר מכן. העזרו בשאלות מטה ע”מ לעקוב אחר סיפורי אנשי הצוות שלכם:

  • שם
  • מהם ערכינו?
  • מה האתגר העומד בפנינו?
  • איזו בחירה ניתנה בידינו?
  • לאיזו תוצאה אנו מקווים?
Share and Enjoy:
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Reddit
  • Twitter
אוק' 9, 2010
איתמר שאלתיאל

התארגנות קהילתית – פרק שני

תרגמתי את החלק השני של הקורס למארגנים קהילתיים. החלק הזה עוסק בסיפור סיפורים, ומוקדש למה שמארגני הקורס מכנים "סיפור העצמי". החלק הבא מוקדש ל"סיפור האנחנו" ול"סיפור העכשיו", ואני מקווה לתרגם אותו בקרוב. אם פספסתם, זה החלק הראשון. שימו לב שבחלק זה נמצאים גם תנאי השימוש בטקסט.

הקדמה לנרטיב ציבורי ולסיפור העצמי

מטרות קורס זה:

  • ללמוד את יסודות הדרך שבה נרטיביים ציבוריים עובדים: ערכים, רגשות ומבנה סיפור
  • ללמוד קריטריונים לסיפור אפקטיבי של העצמי וללמד אחרים כיצד לשפר את יכולת העברת הסיפורים שלהם
  • להתאמן ולקבל משוב על הסיפור העצמי שלך

לכל אחד מאתנו יש סיפור לספר

לכל אחד מאתנו יש סיפור שיכול להניע אחרים לפעולה. כאשר תלמדו מיומנות זו, תלמדו לספר סיפור על עצמכם, הקהילה שאתם מתארגנים בה, והאסטרטגיה שתניע אחרים להצטרף אליכם וליצור שינוי. בנוסף, תרכשו פרקטיקות הקשבה ותלמדו כיצד ללמד אחרים לספר סיפור טוב.

נרטיב ציבורי כפרקטיקה של מנהיגות

מנהיגות עוסקת בקבלת האחריות לאפשר לאחרים להשיג מטרה משותפת לנוכח אי ודאות. נרטיב הוא האופן שבו אנו לומדים לעשות בחירות ולבנות את זהותנו כאינדיבידואלים, כקהילות, כאומות.

מדוע להשתמש בנרטיב ציבורי? שתי דרכים של ידיעה (ואנו זקוקים לשתיהן!)

מנהיגים ציבוריים משתמשים בראש ובלב במטרה להניע אחרים לפעול באפקטיביות בשמם של ערכים משותפים. במלים אחרות, הם מסייעים לאנשים לפרש מדוע עליהם לשנות את עולמם (המניע שלהם) ואיך הם יכולים לפעול כדי ליצור שינוי זה (האסטרטגיה שלהם). נרטיב ציבורי הוא ה"למה" – האמנות של תרגום ערכים לפעולה באמצעות סיפורים.

מניע המפתח הוא הבנת הערכים שמניעים פעולה באמצעות רגש.

רגשות מיידעים אותנו לגבי הדברים שאנו מעריכים בעצמנו, באחרים ובעולם, ומאפשרים לנו להעביר לאחרים את התוכן המניע של ערכינו.

סיפורים יונקים מרגשותינו ומראים את ערכינו בפעולה, עוזרים לנו להרגיש מה חשוב, במקום רק לחשוב על כך או לספר לאחרים על כך. בגלל שסיפורים מאפשרים לנו לבטא את הערכים שלנו לא כעקרונות אבסטרקטיים אלא כניסיון חי, יש להם את היכולת להניע אחרים.

רגשות מסוימים מדכאים פעולה, אבל רגשות אחרים מניעים אותה.

שפת הרגשות היא שפת התנועה. פעולה מודעת מרוסנת על ידי רפיון, פחד, ספקות, בידוד ואפתיה. פעולה נוצרת על ידי דחיפוּת, תקווה, ידיעה שניתן לשנות, סולידריות וכעס. סיפורים מניעים רגשות פעולה כדי לנצח רגשות שמונעים מאתנו לפעול.

נרטיבים ציבוריים משלבים בין סיפור העצמי, סיפור האנחנו וסיפור העכשיו.

באמצעות סיפור "סיפור העצמי" אדם יכול להעביר לאחרים את הערכים שגורמים לו להוביל.

מנהיגים ציבוריים מתמודדים מול הצורך לאפשר לאחרים "לתפוס" את הערכים שמניעים אותם להנהיג. תקשורת אפקטיבית של ערכים מניעים יכולה לבסס מקום לאמון, אמפתיה והבנה. בהעדרה, אנשים יאלצו להסיק לבד מה המוטיבציה שלנו, לעתים קרובות בדרכים שאינן פרודוקטיביות. העברת סיפור העצמי שלנו יכולה לבסס קרקע יציבה שעליה ניתן להנהיג, לשתף פעולה עם אחרים ולגלות מטרה משותפת.

לכל אחד מאתנו יש סיפור מושך משלו לספר. לכולנו יש אנשים בחיינו – הורים, סבים, מורים, חברים, קולגות – או דמויות שאנו אוהבים, שהאתגרים שלהם משפיעים על הערכים שלנו. כולם עשו בחירות בתגובה לאתגרים, שעיצבו את מסלול החיים שלהם – עימותים עם כאב, רגעי תקווה, קריאות לפעולה.

המפתח הוא להתמקד בנקודות הבחירה שלנו, אותם רגעים בחיינו, שבהם אנו יכולים להיזכר בניסיון של ערכינו, גורמים לנו לפעול בדרך מסוימת בפני אתגר. מתי לראשונה היה אכפת לך שישמעו אותך? מתי חשת שעליך לפעול? מתי חשתם מסוגלים לכך? מה היו הנסיבות – המקום, הצבעים, הקולות? כיצד זה נראה? הכוח בסיפור העצמי שלך הוא לגלות משהו מאותם רגעים שהיו משמעותיים במיוחד בעיצוב מסלול החיים שלך; לא הסודות העמוקים ביותר שלך, אלא האירועים שעיצבו את חייך הציבוריים. כדי ללמוד לספר סיפור טוב עליכם להיות אמיצים מספיק לבצע אינטרוספקציה, ולחלוק חלק ממה שתמצאו.

באמצעות סיפור "סיפור האנחנו" אתם יכולים להעביר לאחרים ערכים שיעניקו להם השראה לפעול במתואם באמצעות הזדהות זה עם זה, ולא רק אתכם.

בדיוק כמו בסיפור העצמי, בחירות מפתח בחיי קהילה – ייסודה, המשברים שהיא עמדה מולם, או אירועים אחרים שכולם זוכרים – הם רגעים שמביעים את הערכים שהקהילה חולקת. קחו בחשבון סיפורי חוויות שחברי הקבוצה שלכם חלקו, במיוחד אלה שהיו בעלות אותה משמעות עבור כולכם. המפתח הוא להתמקד בהעברת סיפור ספציפי אודות אנשים ספציפיים בזמן נתון, סיפור שיכול להזכיר לכולם ערכים שאתם חולקים ושכנגדם ניתן למדוד דברים אחרים שמתרחשים בעולם. העברת סיפור טוב דורשת את האומץ לאמפתיה – להתייחס באופן עמוק מספיק להתנסויותיהם של אחרים כדי להסתכן בלנסות להביע חוויה זו.

באמצעות העברת "סיפור העכשיו" אתם יכולים לתקשר אתגר דחוף שהקהילה נקראת להתמודד עמו, התקווה שהיא מסוגלת להתמודד עמו, ובחירות שעליה לעשות כדי לפעול.

סיפור העכשיו דורש לספר סיפורים שמביעים את הדחיפות של האתגר שמולו אתם מתמודדים – דחיפות בשל הצורך בשינוי שלא ניתן להכחיש, דחיפות בגלל רגע ההזדמנות לבצע את השינוי שעלול לא לחזור. בהצטלבות של דחיפות האתגר וההבטחה לתקווה נמצאת בחירה שיש לעשות – לפעול או לא לפעול, לפעול בדרך זו או אחרת. כדי לספר כראוי את סיפור העכשיו עליכם להיות בעלי אומץ לדמיין, או כפי שוולטר ברוגמן כינה זאת, דמיון נבואי, שבו אתם מרכזים תשומת לב הן לכאב העולם והן לסיכויים לעתיד טוב יותר.

שלושת האלמנטים המרכזיים של מבנה נרטיב ציבורי: מה הופך היזכרות באירוע לסיפור?

עלילה מתחילה באתגר לא צפוי שעומד לפני דמות עם צורך דחוף לשים לב, לבחור, בחירה שהוא או היא אינם מוכנים לקראתה. לבחירה יש תוצאה, ותוצאות מלמדות מוסר השכל. משום שאנו מסוגלים להזדהות עם הדמות, אנו יכולים "לחוש" את מוסר ההשכל. אנחנו לא רק שומעים אודות האומץ של מישהו; הוא גם מעניק לנו השראה.

סיפורה של הדמות וניסיונה לקבל על עצמה בחירות מעודד מאזינים לחשוב אודות הערכים והאתגרים שלהם, וגורם להם להרהר בדרכים חדשות כיצד לקבל בחירות בחייהם שלהם.

הטמעת אתגרים, בחירות ותוצאות בסיפור שלך

ישנן מספר שאלות מפתח שעליכם לשאול כשאתם מהרהרים בבחירות שעשיתם בחייכם ובדרך שהביאה אתכם לנקודה זו בזמן כמנהיגים. ברגע שתזהו את נקודת הבחירה הרלוונטית – אולי הפעם הראשונה שבה הרגשתם שאתם חלק מקהילה שניצבת מול אתגר, או הבחירה לעשות משהו בנוגע לעוול בפעם הראשונה – חפרו עמוק יותר באמצעות תשובה לשאלות אלה:

אתגר: למה חשתם שזה אתגר? מה היה האתגר בכך? מדוע היה זה האתגר שלכם?

בחירה: מדוע בחרתם את הבחירה המסוימת הזו? היכן קיבלתם את האומץ (או לא)? מהיכן קיבלתם את התקווה (או לא)? האם סיפורי החיים של הוריכם או הורי הוריכם למדו אתכם כיצד לפעול באותו רגע? כיצד הרגשתם?

תוצאה: כיצד הרגשתם נוכח התוצאה? מה היא לימדה אתכם? מה אתם רוצים ללמד אותנו? איך אתם רוצים לגרום לנו להרגיש?

מילה בנוגע לאתגר: לפעמים אנשים רואים את המילה "אתגר" וחושבים שהם צריכים לתאר את אסונות חייהם. קחו בחשבון שמאבק יכול להיות מאבק שאתם בחרתם בו – הר גבוה שהחלטתם לטפס עליו או גבעה שהצלחתם לעלות עליה. מספר גדול של דברים יכולים להיות אתגר עבורכם ולהיות מקור לסיפור טוב שיעניק לאחרים השראה.

ביקורת סרט:

נאומו של ברק אובמה בוועידת המפלגה הרפובליקנית, 2004

צפו בשבע הדקות הראשונות של נאומו של ברק אובמה בוועידת המפלגה הדמוקרטית ב-2004. בזמן שאתם צופים, חשבו על האלמנטים של העצמי–אנחנו–עכשיו שאתם שומעים בסיפור שלו.

  1. מה היתה מטרתו של ברק אובמה בסיפור הסיפורים הללו? מה הוא הניע אנשים לעשות?
  2. אלו ערכים התגלמו בסיפור שלו?
  3. אלו מהפרטים או התמונות שיקפו במיוחד ערכים אלה?
  4. מה היו האתגרים, הבחירות והתוצאות בכל חלק של ההיסטוריה שלו? איזה מוסר השכל התוצאות הללו מלמדות?

דף עבודה: פתחו את סיפור העצמי שלכם

לפני שתחליטו איזה חלק מהסיפור שלכם לספר, חשבו על שאלות אלו:

  1. מה אתם מעונינים לגרום לאנשים אחרים לעשות?
  2. אילו ערכים מניעים אתכם לפעול כך ויוכלו גם להניע אחרים לפעולה דומה?
  3. אלו סיפורים אתם יכולים לספר מחייכם לגבי אנשים או מקומות ספציפיים שיראו (ולא רק יתארו) כיצד למדתם או פעלתם מתוך ערכים אלה?

מהן החוויות בחייכם שעיצבו את הערכים שקראו לכם למנהיגות בקמפיין הזה?

חשבו על האתגר, הבחירה והתוצאה בסיפור שלכם. התוצאה יכולה להיות מה שלמדתם, בנוסף למה שקרה. נסו לצייר כאן ציורים ולא מלים. סיפורים חזקים משאירים את אלו שמקשיבים לכם עם תמונות במוחם שמעצבות את הבנתם אתכם ואת הקריאה שלכם.

עוד כמה מחשבות

החיים של כולנו הם עשירים ומורכבים, עם אתגרים, בחירות ותוצאות רבות, הן כשלונות והן הצלחות. פירוש הדבר הוא שאנו לעולם לא יכולים לספר את כל סיפור חיינו ב-2 דקות. האתגר הוא ללמוד לפרש את סיפורי חיינו כפרקטיקה, כך שנוכל ללמד אחרים בהתבסס על התבוננות ופרשנות של חוויותינו, ולבחור סיפורים מחיינו שמבוססים על מה שמתאים לכל סיטואציה ייחודית.

קחו זמן לחשוב על הסיפור הציבורי שלכם, והתחילו בסיפור העצמי. אתם יכולים ללכת אחורה להוריכם או הורי-הוריכם, או להתחיל עם ההתארגנות הנוכחית שלכם ולהמשיך לשאול את עצמכם מדוע בחרתם להיות מעורבים במידה זו. התמקדו באתגרים שהתמודדתם מולם, הבחירות שעשיתם בנוגע לאופן שבו התמודדתם עם האתגרים הללו, והסיפוק – או תסכול – שחוויתם. מדוע עשיתם את הבחירות הללו? מדוע אלו ולא אחרות? המשיכו לשאול את עצמכם מדוע.

מה למדתם מלחשוב על רגעי האתגר, בחירה ותוצאה הללו? כיצד הרגשתם כאשר הם אירעו? האם הם למדו אתכם משהו אודות עצמכם, אודות המשפחה שלכם, אודות העמיתים, הקהילה, האומה שלכם? אודות העולם שסביבכם? אודות מה שבאמת חשוב לכם? מה בנוגע לסיפורים אלו היה כה מושך? אלו אלמנטים בהם הציעו פרספקטיבה חדשה על חייכם?

מה הביא אתכם לקמפיין הזה? מתי החלטתם לעבוד על שיפור החינוך? למה? מתי החלטתם להתנדב? למה?

לרבים מאתנו שפעילים במנהיגות ציבורית יש סיפורים של הפסד ותקווה. אם לא היו לנו סיפורים של אבדן, אם לא היינו מבינים שאבדן הוא חלק מהעולם, לא היתה לנו שום סיבה לנסות ולתקן את העולם. אבל יש לנו גם סיפורים של תקווה, שכן בלעדיהם גם לא היינו מנסים לשנות.

סיפור ציבורי טוב שאוב מסדרת נקודות בחירה בעלות מבנה של עלילה בחייך – האתגרים שעמדו לפניך, בחירות שעשית, התוצאות שחווית.

טיפים:

סיפור העצמי:

זכרו שעליכם לאזן בין ביקורת חיובית לביקורת בונה. מטרת האימון היא להקשיב לדרך שבה סיפורים מסופרים ולחשוב על דרכים לשפר סיפורים אלו.

אל תציעו תגובות פשוטות שנועדו לגרום למספר להרגיש טוב ("זה היה סיפור נהדר!"). למדו אחד את השני על הנקודות הבאות:

האתגר: מה היו האתגרים הספציפיים שמספר הסיפורים שלכם עמד מולם? האם הוא צייר תמונה חיה של אתגרים אלה?

"כאשר תיארת ________, קיבלתי תמונה ברורה של האתגר"

"הבנתי שהאתגר הוא ______. האם זה מה שהתכוונת להעביר?"

"האתגר לא היה ברור. כיצד היית מתאר/ת ______?"

הבחירה: האם נעשתה בחירה ברורה בתגובה לכל אתגר? כיצד הבחירה גרמה לך להרגיש? (מלא/ת תקווה? כועס/ת?)

"עבורי, הבחירה שעשית היתה ________, והיא גרמה לי לחוש _________".

"היה עוזר אם היית מתמקד/ת ברגע שבו עשית את הבחירה".

התוצאה: מה היתה התוצאה הספציפית שנבעה מכל בחירה? מה התוצאה מלמדת אותנו?

"אני מבינ/ה שהתוצאה היתה ______, והיא לימדה אותי ש_______. אבל כיצד זה מתקשר לעבודתך כיום?"

הערכים: האם אתם יכולים לזהות את ערכיו של מי שמספר את הסיפור ומהיכן הם באים? כיצד? כיצד הסיפור גרם לכם להרגיש?

"הסיפור שלך גרם לי לחוש ________ בגלל ______."

"ברור מהסיפור שלך ש_______ הם הערכים שלך; אבל זה יכול להיות אפילו ברור יותר אם היית מספר/ת מהיכן באו הערכים שלך?"

פרטים: האם היו חלקים בסיפור שנמצאו בהם פרטים או תמונות טובות במיוחד (מראות, צלילים, ריחות או רגשות מאותו רגע?

"התמונה של ______ עזרה לי מאוד להזדהות עם מה שחשת".

"נסה/י לספר יותר פרטים אודות ______ כך שנוכל לדמיין מה חווית".

Share and Enjoy:
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Reddit
  • Twitter
אוק' 3, 2010
איתמר שאלתיאל

התארגנות קהילתית – פרק ראשון

לפני מספר ימים שלח לי צביקה בשור קישור לארגון בשם NOI, שמציע קורס ב-Community Organizing, על פי התורה שמטה אובמה הסתמך עליה. כל פרק מכיל סרטון וידיאו (מדגימת השניים הראשונים – אפשר לוותר), מצגת, הערות למי שמעוניין להעביר את הקורס בעצמו ומדריך למשתתף. המדריך למשתתף מוצלח למדי. הוא מכיל המון ג'יבריש שמלכ"רים אוהבים – המילה "העצמה", למשל, חוזרת שוב ושוב – אבל הוא יעיל ושימושי, אם מתגברים על הקשקשת הניהולית. תרגמתי לעברית את הפרק הראשון, ואני מתכוון לתרגם גם את הבאים, ככל שיאפשר לי הזמן הפנוי שלי. עדכון: למי שמתעניין, יש גם את אוסף המאמרים של שתי"ל בנושא. לא קראתי, אבל נראה מעניין.

התרגום, כדאי לציין, איום. אני באמת לא יודע איך אפשר להמיר את כל החרטטת המתלטפת הזו לעברית, והאמת היא שגם לא השתדלתי יותר מדי. במקומות שבהם לא מצאתי חלופה עברית הולמת, שיניתי את המשפטים, מתוך ההנחה שהמחסור בחלופה עברית נובע מהבעייתיות בטקסט עצמו ולא בי או בשפה העברית. קראו, ותבינו על מה אני מדבר. השארתי את תנאי השימוש באנגלית, משום שלא היה לי כוח לתרגם גם אותם. בכלליות, מותר להשתמש, להפיץ ולשנות את הטקסט, כל עוד שומרים על ההפניות לטקסטים אחרים ולקרדיט.

הפרק הראשון עוסק ביסודות ההתארגנות – מהו המבנה הניהולי של הארגון, בשם אילו עקרונות הארגון צריך לפעול וכן הלאה. זה נראה מקושקש (ולעתים זה אכן מקושקש), ועדיין, לטעמי, שווה קריאה. הטקסט מבוסס על עבודתו של מרשל גנץ מאוניברסיטת הארוורד.

תודות

We welcome your suggestions for improving this guide further for future trainings. We also welcome you to use it and adapt it for your own trainings, subject to the restrictions below.

This workshop guide has been developed over the course of man trainings by Liz Pallatto, Joy Cushman, Jake Waxman, Devon Anderson, Rachel Anderson, Adam Yalowitz, Kate Hilton, Lenore Palladino, New Organizing Institute staff, MoveOn Organizers, Center for Community Change staff, Jose Luis Morantes, Carlos Saavedra, Sean Thomas-Breitfeld, Shuya Ohno, Petra Falcon, Michele Rudy, Hope Wood, Kristen Dore and many others.

תנאי שימוש

The following work [this workshop guide] is provided to you pursuant to the following terms and conditions. Your acceptance of the work constitutes your acceptance of these terms:

· You may reproduce and distribute the work to others for free, but you may not sell the work to others.

· You may not remove the legends from the work that provide attribution as to source (i.e., “originally adapted from the works of Marshall Ganz of Harvard University”).

· You may modify the work, provided that the attribution legends remain on the work, and provided further that you send any significant modifications or updates to marshall_ganz@harvard.edu or Marshall Ganz, Hauser Center, Harvard Kennedy School, 79 JFK Street, Cambridge, MA 02138

· You hereby grant an irrevocable, royalty-free license to Marshall Ganz and New Organizing Institute, and their successors, heirs, licensees and assigns, to reproduce, distribute and modify the work as modified by you.

· You shall include a copy of these restrictions with all copies of the work that you distribute and you shall inform everyone to whom you distribute the work that they are subject to the restrictions and obligations set forth herein.

If you have any questions about these terms, please contact marshall_ganz@harvard.edu or Marshall Ganz, Hauser Center, Harvard Kennedy School, 79 JFK Street, Cambridge, MA 02138.

עקרונות ההתארגנות וההנהגה

מטרות פרק זה:

· להגדיר התארגנות, הנהגה וכוח יחסי

· לזהות מודלים שונים של מנהיגות

· להציג 5 פרקטיקות התארגנות למנהיגות הדדית

התארגנות דורשת שלושה דברים:

  1. זיהוי מנהיגים והצבתם בצוותי הנהגה
  2. בניית קהילה ומחויבות מסביב להנהגה, ובניית כוח ממשאבי הקהילה
  3. שימוש בכוח זה באופן אסטרטגי כדי ליצור שינויים קונקרטיים בעולם

אנשים: מהי מנהיגות?

מנהיגים הם אלו שלוקחים אחריות לאפשר לאחרים להשיג מטרות משותפות אל מול אי וודאות.

גישת "אני המנהיג"

אחת ממטלותיך כמארגן היא לזהות ולגייס מנהיגים אחרים שיעבדו איתך בבניית קמפיין שישיג שינוי. אבל איזה סוג מנהיג אתה צריך להיות, ומה עליך לחפש באחרים? לפעמים אנחנו חושבים שמנהיג הוא מי שכולם פונים אליו, בערך כך:

אך איך זה מרגיש להיות "המנהיג" באמצע? איך זה מרגיש להיות החץ שאינו יכול לחדור? מה קורה אם המנהיג באמצע נושר?

גישת כולנו מנהיגים

לפעמים אנו פונים לקצה השני, וחושבים שאיננו זקוקים למנהיג, משום שכולנו יכולים להנהיג. המודל הזה נראה בערך כך:

לפעמים זה עובד. אבל מי אחראי לתיאום בין כולם? ומי אחראי לדחיפת הקבוצה כולם קדימה כאשר אינכם יכולים להגיע להחלטה? מי לוקח את האחריות הסופית לתוצאה?

מארגנים הם אלו שנושאים באחריות הסופית להשגת מטרות הקמפיין. עם זאת, מארגנים גם אחראים לקואורדינציה והעצמת אחרים, כדי שיוכלו אף הם לקחת תפקידי הנהגה. זה דורש האצלת סמכויות (להבדיל מהענקת משימות) ולראות באחרים אחראים להשגת המטרות שלקחו על עצמם.

הנהגה הדדית: גישת פתיתי השלג

זכרו, עדיין אין לנו את כל המנהגים שאנו צריכים כדי לזכות בשינוי שאותו אנו רוצים לראות. עבודתו של מארגן טוב היא למצוא מנהיגים בקהילה שלו שיכולים לעזור לגייס ולתאם אחרים כראוי. מנהיגים אלה יהיו שדרת הקמפיין שלך, ועליך להיות מסוגל להאמין שהם יאצילו סמכויות לאנשים מסורים ואמינים אחרים, כמו גם לעמוד במחויבויות שלקחו על עצמם. אתה יכול להיות המנהיג שבאמצע, או חלק מצוות ההנהגה שבאמצע, מדריכים את מאמצי המתנדבים ונושאים באחריות לתוצאות, אבל הצלחתך תמיד תהיה תלויה בקשרים שלך עם אנשים אחרים.

כוח: מהו כוח יחסי ולמה עלינו להתייחס אליו?

כוח הוא ההשפעה שנוצרת אם האינטרס שלי בהשגת המשאבים שלך גדול מהאינטרס שלך בהשגת המשאבים שלי. ריצ'רד אמרסון טוען שכוח אינו דבר, סגולה, תכונה, איכות או מאפיין – כוח הוא יחס.

אתה יכול לחשוף את יחסי הכוח באמצעות שאלת – והשגת התשובות ל – ארבע שאלות ל"איתור הכוח":

  1. מהם האינטרסים של ציבור הבוחרים שלך?
  2. מי מחזיק במשאבים הדרושים למילוי רצונות אלה?
  3. מהם האינטרסים של האנשים שמחזיקים במשאבים אלה?
  4. אלו משאבים יש לציבור הבוחרים שלך שאותם אנשים זקוקים להם כדי לענות לצרכיהם?

הכוח שלנו מגיע מאנשים – אותם אנשים שזקוקים לשינוי יכולים לארגן את משאביהם לכוח גדול מספיק כדי ליצור שינוי. מרשל גנז ציין כי "תפקידו המיוחד של הארגון הוא בהענקת היכולת לאנשים שצריכים/רוצים את השינוי להיות המובילים שלו, משום שהארגון משנה את הסיבות לבעיה (אין אונים בצורה זו או אחרת), ולא רק את הבעיה עצמה".

כך שהתארגנות אינה רק מחויבות לזיהוי מנהיגים נוספים, אלא מחויבות לערב מנהיגים אלה בסוג מסוים של מאבק – פעולה לא אלימה לבניית כוח שייצור את השינוי שאנו זקוקים לו בחיינו. ארגון כוח מתחיל במחויבות של האדם הראשון שרוצה לראות זאת מתרחש. ללא מחויבות זאת, אין משאבים שאיתם ניתן להתחיל. מחויבות היא דבר שניתן לראות, בדיוק כמו פעולה. עבודתם של מארגנים מתחילה בקבלת האחריות לאתגר אחרים לקבל מחויבות בעצמם.

שינוי: כיצד יכול השימוש האסטרטגי בפרקטיקות התארגנות והנהגה ליצור שינוי ניתן למדידה?

השגת כוח דורשת למידת מיומנות הארגון. חמש הפרקטיקות של התארגנות, שרשומות מטה, יוצרות שינוי באנשים פרטיים, באופן שבו קבוצות פועלות, ובאופן שבו העולם נראה ומרגיש, כמו גם בעולם עצמו. כמנהיגים, אנו יכולים להשתמש בפרקטיקות מפתח אלה כדי להעצים את האינדיבידואלים בארגון שלנו לפעול בסולידריות ועם מטרה ברורה, מעורבות, הבנה ויוזמה, כדי להשיג את מטרותינו המשותפות לקראת יצירת השינוי שאותו אנו מבקשים.

1. יצירת סיפור משותף:

התארגנות נעוצה בערכים משותפים שמובעים באמצעות נרטיב ציבורי. נרטיב ציבורי הוא האופן שבו אנו מתקשרים את ערכינו באמצעות סיפורים, ומעוררים בכך את המוטיבציה הדרושה לשינוי העולם. באמצעות נרטיב ציבורי, אנו מספרים את הסיפור שמסביר מדוע נקראנו למנהיגות (הסיפור של הערכים הטבועים בקהילה שלנו), והאתגרים לערכים אלו שדורשים פעולה מיידית (הסיפור של העכשיו). התארגנות מבוססת ערכים – בניגוד להתארגנות מבוססת נושאים – מזמינה אנשים להימלט מתאי הכלא של "הנושא" ולחבור כך שהגיוון שלהם נעשה לנכס, ולא מכשול. ומשום שערכים נחווים בצורה רגשית, אנשים יכולים לגשת למשאבים המוסריים – האומץ, התקווה והסולידריות – הדרושים ללמידת דברים חדשים ובחינת דרכים חדשות לעשות דברים. מארגנים שלומדים כיצד לספר נרטיב ציבורי שמגשר בין האני, האנחנו והעכשיו, יכולים להגביר את היעילות שלהם וליצור אמון וסולידריות בקמפיין שלהם, שיסייעו להם לגרום לאחרים להיות מעורבים יותר בעצמם.

2. יצירת מחויבות משותפת

התארגנות מבוססת על יחסים ויצירת מחויבויות הדדיות כדי לעבוד ביחד. זהו תהליך של קישור – לא רק חיבור – שהופך את השלם לגדול מסך חלקיו. באמצעות קישור אנו לומדים לעצב מחדש את האינטרסים האינדיבידואלים שלנו כאינטרסים משותפים, שמאפשרים לנו לדמות לעצמנו מטרות שאנו יכולים להשיג באמצעות משאבינו המשותפים. ומכיוון שאינטרסים משותפים אלו מעלים את הסיכוי שנפעל, בניית יחסים היא דבר משמעותי בהרבה מהעברת מסר, השגת תרומה או השגת קולות. יחסים נבנים כתוצאה מהאופן שבו "פגישות אחד על אחד וקבוצות קטנות יוצרות את הבסיס לקבוצות קמפיין מקומיות, והן נטועות במחויבויות שאנשים מקבלים אחד ביחס לשני, לא רק מחויבות לרעיון, משימה או נושא".

3. יצירת מבנה משותף

מבנה צוות מנהיגות מוביל להתארגנות מקומית אפקטיבית שמשלבת פעולה מקומית עם מטרות לאומיות. מאמצי מתנדבים לעתים קרובות נתקעים בשל כישלון לפתח מנהיגים מקומיים יצירתיים, עקביים ואמינים. מבנים של צוותי מנהיגים מעודדים יציבות, מוטיבציה, יצירתיות וקבלת אחריות – ומשתמשים ביעילות בזמנם, מיומנויותיהם ומאמציהם של המתנדבים. הם יוצרים את המבנה שבתוכו מתנדבים יכולים להתמודד עם מטלות מאתגרות. צוותים שואפים להשיג שלושה קריטריונים לאפקטיביות – עמידה בסטנדרטים, ללמוד כיצד להיות יותר אפקטיביים בהשגת מטרות לאורך זמן, וחיזוק הלמידה הגדילה של הפרטים בקבוצה. חברי קבוצה עובדים כדי להשיג חמישה תנאים לאפקטיביות – קבוצה אמיתית (קשורה, יציבה ושאנשיה תלויים זה בזה), מבנה מעצים ומעורר מעורבות, נורמות קבוצתיות ברורות וגיוון בקרב החברים, עם הכשרונות והמיומנויות הדרושים להשגת המטרות.

4. יצירת אסטרטגיה משותפת

למרות שהתארגנות אפקטיבית מבוססת על ערכים משותפים, קמפיינים צריכים להתמקד ביעדים אסטרטגיים ברורים, שיסייעו להפוך את הערכים של הקבוצה לפעולה. לדוגמא: לבחור את ברק אובמה לנשיא; לבטל את ההפרדה באוטובוסים במונטגומרי, אלבמה; השגת חשמל נקי וכו'. האחריות לאסטרטגיית קמפיין לאומי נמצאת בראש (או במרכז), אבל תמיד ניתן להאציל חלק מהמטרות אסטרטגיות בהתאם לזמן (דדליינים) ולמרחב (אזורים מקומיים) בקמפיין, מה שמעניק אחריות משמעותית לקבוצות מקומיות להבין כיצד ניתן להשיג מטרות אלו. האחריות ליצירת אסטרטגיה למטרות מקומיות מעצימה ומניעה קבוצות מקומיות. מבנה דואלי זה מאפשר לתנועה להיות מוכוונת היטב ולטפח את המוטיבציה האישית של מתנדבים.

5. יצירת פעולה משותפת וניתנת למדידה

תוצאות ההתארגנות צריכות להיות ברורות, ניתנות למדידה וספציפיות, אם אנו רוצים שההתקדמות שלנו תהיה ניתנת להערכה ולשינוי בהתבסס על הניסיון. אמצעים אלה כוללים גיוס מתנדבים או תרומות, מספר האנשים שמשתתפים בפגישות, בוחרים שיצרו איתם קשר, עצומות שנחתמו, חוקים שהועברו וכו'. למרות שקמפיינים אלקטורלים נהנים מהיתרון של תוצאות ברורות וניתנות למדידה, כל התארגנות אפקטיבית צריכה למצוא מדדים מקבילים. דיווח עקבי של התקדמות לקראת מטרות יוצרת הזדמנויות לקבלת משוב, למידה והתאמה. צריך לאמן אנשים לכל המיומנויות הדרושות לביצוע התכנית (ארגון פגישות, גיוס מתנדבים בטלפון וכדומה). מדיה חדשה יכולה לסייע בדיווח, השגת משוב ותיאום. שקיפות צריכה להתקיים ביחס לאופן שבו אנשים, קבוצות והקמפיין כולו מתקדמים ביחס למטרה.

Share and Enjoy:
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Reddit
  • Twitter

Buy No Evil

קבלו עדכונים

באמצעות אימיילבאמצעות RSS
תרמו לנו. תמונה: stock.xchng

J14

המאבק הזה הוא של כולנו.

תגיות

4chan Accels BDS bit.ly Buy No Evil Digital Activism Decoded Fundamo Google Docs Google Forms Google Sites HBGary hollaback IP j14 Journalism in the age of data Jumo NOI notidfspokesman Redphone RSS seesmic SLAPP SMSSL SSL Tor tweetdeck TweetStats Twitter Analyzer VoIP א-תוואנה אדוארדו שובל אהוד עוזיאל או"ם אובמה אוטוסטרדת המידע אופטימיות אורן פרסיקו אזרחות זרה אחותי איילת שקד אייפון אינטרנט אינפוגרפיקה אינפורמציה איתמר ב אם תרצו אנדרואיד אנונימוס אנונימיות אנחנו אס.אס אפליקציה אקטיביזם אריאל ארכיון ארנון מוזס אתגר בוט בית-סוריכ בלוגרים בן דרור ימיני בנימין נתניהו בקעת הירדן בתים פתוחים גוגל גוגל דוקס גוגל טפסים גוגל מפות גוש שלום גזענות גיא סופט גיוס כספים גישה גלישה גרינפיס דה-לגיטימציה דו"ח גולדסטון דובר צה"ל דיוור אלקטרוני דיור דירה דני איילון דרום אמריקה האגודה לזכויות האזרח האיחוד האירופי החטטן הטרדה מינית הכצעקתה המכון לשלום של האו"ם הנהגה הסתה הפגנה הפגנות הצפנה הקרן החדשה לישראל התארגנות התארגנות קהילתית התחברות תראבוט התנדבות התנחלויות ודמוקרטית וורדפרס וידג'ט וידיאו ויזואליזציה ויקיליקס ויקיפדיה זכויות אדם חופש המידע חטטן חיפוש חרם צרכני טבלאות טוויטר טופס טכנולוגיה טרמפים יאהו יאהו-פייפס יאיר לפיד ידידי כדור הארץ ידיעות אחרונות יהודים יוסי גורביץ ימין ישראל ביתנו ישראל כץ ישראל פוסט ישראל שלי כסף כספות ליכוד ליכודניק מאבק אחד ביום מבקשי מקלט מדיה חברתית מדרון חלקלק מדריך מהגרי עבודה מועצת יש"ע מוצרים מוקד סיוע לעובדים זרים מחאה מחאה חברתית מחאת האוהלים מחסומים מידע מימון מירי רגב מכבסון מכתב מלחמה מלכ"ר מלקולם גלדוול מם ממשלה מנהיגות מעיין אלכסנדר מענק מצעד זכויות האדם מצרים משגב משחקי מחשב משטרה משטר ההיתרים משימה מתן כהן מתנדבים נווה שאנן ניתוח תעבורה נכבה נפתלי בנט נרטיב נשים סופר-מרקט סטטיסטיקות סיפור סכסוך סלולרי סמארטפון סמס סן פרנסיסקו סקייפ סקר עיראק עיתונות עכשיו עמותה עצומה עצמי ערבים ערכים פוליטיקה פטריק ריינבורוז פליטים פלסטינים פעולה אחת ביום פעילות פרובוקציה פרויקטים פרטיות פרנק הוברט פרסום פרסונליזציה ציונות צפריר בשן קהילה קוד פתוח קו לעובד קמפוס לכולנו קמפיין קריפטוס רונן שובל רועי צ'יקי ארד רועי תל רופאים לזכויות אדם ריטוויט רשימות רשת חברתית שאלון שוכרי דירות שיח שיח ג'ראח שי טובלי שינוי שי ניצן שכנוע שלטי חוצות שמאל שרת שתיל תביעה תביעת דיבה תומר פרסיקו תוסף תור תחנת כוח פחמית תחקיר תכנות תל אביב תקנון תקשורת תרגום תרומה תרומות