Browsing articles tagged with " סן פרנסיסקו

ההתקוממות בסן פרנסיסקו

אחד הכלים החשובים שעומדים בפני אקטיביסטים הוא לקרוא מה עשו אקטיביסטים אחרים. פטריק ריינבורוז היה בין המארגנים של הפגנת ענק נגד המלחמה בן-פרנסיסקו ב-2003. כן, זה ישן. כן, חלק מזה כבר לא רלוונטי פוליטית. אבל מדובר בתיאור מרתק של כמה אסטרטגיות פעולה מעוררות השראה באמת. הכתבה תורגמה באישור ומופיעה במקור כאן.

התמונה היא מהפגנה אחרת בכלל (נגד Proposition 8), אבל היא מגניבה מספיק כדי לשים אותה כאן. מקור.

ההתקוממות בסן-פרנסיסקו

מלחמת הכיבוש האחרונה של ארצות-הברית נתקלה בהתנגדות מאסיבית הן בתוך ארצות-הברית והן בעולם כולו. התגובה בסן-פרנסיסקו, בה יותר מעשרים אלף בני אדם היו מעורבים בפעולה ישירה שהביאה לסגירתו של הרובע הפיננסי, הייתה מעוררת השראה. במהלך ארבעה ימי עסקים, שהחלו ב-20 במרץ 2003 – יום אחרי הפלישה לעירק – כמעט 2600 בני אדם נאסרו בשל מעורבות בהפגנות. המפגינים חסמו את המשרדים של התאגידים המעורבים בעסקי ההשמדה ההמונית (כולל Bechtel, Citibank ו-Carlyle Group), את תחנת הגיוס הצבאית ואת בניין המשרדים הפדרליים. באמצעות שימוש בטקטיקות שנעו מסגירת הבניינים דרך חסימות ניידות ועד שיירת אפניים המונית הפכו תושבי המפרץ את מה שהוא בדרך כלל איזור צריכה עמוס מכוניות להצהרה חיה של תקווה ושל התנגדות מעוררת חיים למלחמת האימפריה של בוש.

אנטומיה של התקוממות

ההתקוממות הזאת אמנם לא נוהלה בעזרת מרכז אחד והייתה אורגנית, אולם היא צמחה מיסוד שהונח על ידי התארגנות שנקראת "פעולה ישירה למניעת המלחמה" (DASW). עקרון הארגון המרכזי של DASW היה קבוצות זיקה; מקבצים של כתריסר אנשים שהתאספו כדי לתמוך זה בזה בזמן הפעולה ואחריה. במשך חודשיים ארגנה DASW את כן השיגור להפגנה באמצעות מועצת הדוברים (שבה דוברים מקבוצות זיקה נפגשו כדי לדון ולתכנן), באמצעות אתר (www.actagainstwar.org), ובאמצעות הרעיון הפשוט כי תגובה רציונלית למלחמה בלתי חוקית ובלתי צודקת תהיה פעולה ישירה המונית לסגירת הרובע הפיננסי.

התגובה נועדה לפנות לרוב שהתנגד למלחמה באמצעות ערעור ההנחה כי האמריקאים תומכים במלחמה. התכנית הייתה ברורה לכולם ותוארה בחוכמה באמצעות מטאפורה מעולם המזון: "ארוחת חירום משותפת לעצירת המלחמה". זוהו עשרים מקומות שבהם יבוצעו פעילויות, שהיוו שילוב של "משתה נייד" – צמתים מרכזיים לעצירת התנועה אל הרובעהפיננסי – ושל "ארוחה בישיבה" – משרדי ממשלה ותאגידים. מסגרת הפעולה הושלמה באמצעות "תפריט לקחת" של אופניים במקום פצצות (Bikes Not Bombs) כאמצעי להתנגדות ישירה להתמכרות לדלק. במועצת הדוברים השבועית לקחו קבוצות שונות בעלות על מיקומים שונים, ועדכנו זו את זו על התקדמות הנסיונות למנוע את המלחמה עוד לפני תחילתה.

מודל מועצת הדוברים היה מוצלח במיוחד משום שהוא אפשר לאנשים מקהילות שונות אשר מחזיקים בעמדות פוליטיות שונות לעבוד ביחד ולבנות אחדות שלא פגעה במגגון הקיים של ניסיונות חיים, דרכי ניתוח והטקטיקות. כתוצאה מכך, הרחובות היו מוצפים באנשים ממסלולים שונים של החיים: אימהות פרברים, אנרכיסטים גמורים, אנשים מאמינים, סטודנטים, קווירים, אנשים בכל הצבעים, אנשי האיגודים המקצועיים ואפילו כמה מנכ"לים של חברות שהתנגדו למלחמה.

אתם תבנו והם יבואו

ההצלחה האמיתית של הפעולה נובעת לא רק מהעובדה שכמה אלפי אנשים היו מאורגנים מראש בקבוצות זיקה, אלא מכך שעשרות אלפי אנשים הצטרפו אלינו לרחובות ליום של ההפגנה עצמה. רכיבים מרכזיים של אסטרטגיית הארגון והתקשורת היו רעיונות שנבחנו בידי פרוייקט האסטרטגיה וההכשרה של Smartmeme (SmartMeme Strategy and Training Project) ועשויים להיות יעילים עבור אחרים שמתארגנים להתנגד למלחמה בקהילות שונות. כתבה זו תסקור שלושה רעיונות: הגדת העתיד, שבר פסיכולוגי ותיאורו של משבר ערכי.

החל מתחילת מרץ 2003 ארגנה DASW אירועים מתריעים שהשתמשו בתקשורת הממסדית כדי "לספר על העתיד" שבמסגרתו בוש הפציץ את עירק ותושבי המפרץ יצאו להתקוממות לא אלימה שכללה את סגירת הרובע הפיננסי. האירועים האלו נעו ממסיבת עיתונאים מתוקשרת ועד מכתב פתוח לעירייה.

העבודה עם התקשורת הגשימה את מטרתה בהבאת האתר של DASW ופעולותיה לעמוד הראשון של העיתון, וכל תחנת רדיו או טלוויזיה מרכזית דנה בנושא. DASW יצרה תהליך התמצאות בנקודת המפגש המיועדת, שבמסגרתו תודרכו בקצרה אלפי אנשים שהצטרפו לפעולה ביום שאחרי הפלישה לעירק, בנוגע למטרות הפעולה, קיבלו מידע משפטי ורפואי ופוזרו להצטרפות למחסומים הקיימים.

התקוממות מזמינה

אחת הסיבות לכך שכל כך הרבה אנשים הצטרפו להפגנה הייתה שהיא תוזמנה כך שגייסה לעזרתה "שבר פסיכולוגי" המוני ידוע מראש – נקודה שבה השתלשלות האירועים מערערת את האשליה כי המערכת משקפת את הערכים בהם מאמינים כולם. שבר פסיכולוגי שכזה הוא חזק יותר מהצייתנות הטבועה בנו ופותח עבור אנשים רבים מסלולים חדשים לפעולה. בעיר מתקדמת מחשבתית כמו סן-פרנסיסקו היה ברור כי הפלישה לעיראק תהווה שבר פסיכולוגי עבור אנשים רבים. אחרי הכל, כל מי שהקדיש תשומת לב למתרחש העולם, אפילו באמצעות אמצעי התקשורת התאגידיים, התקשה להחמיץ את העובדה כי ממשל בוש פתח במלחמה בהתבסס על שקרים. כדי לגרום לאנשים האלו לעשות משהו מעבר לצרחות על הטלוויזיה, DASW יצרה מסגרת שאפשרה פעולה ורתמה את השבר הפסיכלוגי ההמוני לכדי התנגדות עולמית בת-קיימא לפלישה.

DASW השתמשה בתדמית הציבורית שנוצרה לפעולה כדי להעביר ביקורת ערכית ולהחדיר למיינסטרים את הרעיון של חוסר שיתוף פעולה ואי-ציות אזרחי. האתר של DASW ומסיבת העיתונאים שהתחילה את ההתנגדות הציגו הצהרות תמיכה של מנהיגי קהילות שונות באיזור המפרץ: קווירים, איגודי עובדים, אנשים מאמינים, יוצאי צבא, גמלאים, ואפילו המנכ"ל לשעבר של Pacific Stock Exchange. מבלי להחמיץ את ההדזמנות לניתוח מערכתי של המצב, התנועה נעזרה בערכי המיינסטרים – דמקורטיה, ביטחון, צדק, אמונה בחוק הבינלאומי ופטריוטיות – והשתמשה בהם כדי להגדיל את ההתנגדות למלחמה הבלתי מוצדקת של ממשל בוש. האסטרטגיה של "תיאור משבר ערכי" סייעה בנרמול ההתנגדות והרחיבה את כוח המשיכה של הפעולה. כחלק מהאסטרטגיה הזו ניסתהDASW להימנע ממונחים של קבוצות שוליים כמו "מפגין" או "אקטיביסט" בהצהרות ציבוריות. במקום זאת, בהודעות לעיתונות ובהצהרות נעשה שימוש במונחים כמו "אזרחים", "אנשים מן היישוב" ו"אנשים מכל שבילי החיים", כדי להדגיש את העובדה שההתנגדות היא רחבת היקף, נובעת מן השכל הישר, ומהווה תגובה סבירה למלחמה הבלתי חוקית והבלתי צודקת.

ארגון המוני כזה עלול אולי לפגום בנוחות של כמה פעילים קיצוניים, אולם הוא בעל פוטנציאל גדול ברתימת אי הנחת הגוברת בחברה האמריקנית. האג'נדה האימפריאליסטית הפשוטה של בוש מאתגרת את החזון של רבים מהאמריקאים בנוגע לדמותה של המדינה כסמל בינלאומי של דמוקרטיה וצדק. בלי קשר לעובדה שהרבה מהסיפור הלאומי של ארצות-הברית התבסס תמיד על מיתולוגיה היפותטית, קיימת הזדמנות אדירה להיצמד לערכים שחלקים רחבים מהציבור מחזיקים בהם כמו ביטחון, דמוקרטיה וגאווה לאומית, ולכוון אותן ל"הפלת" אמפריית בוש. עלינו לשאול את עצמנו כיצד ההתנגדות שלנו יכולה לתעל את הרגשות האנטי-מלחמתיים ליצירת שינוי מעמיק שמתאר את המשבע הערכי, שמתאר את חוסר הקשר בין ערכי אמפריית בוש לבין הערכים בהם מחזיק האמריקאי הממוצע. בסן- פרנסיסקו, האסטרטגיה הזו עבדה כל-כך טוב, שהיא גרמה לעשרים אלף אנשים להצטרף אלינו בכיבוש הרחובות. מי יודע מה היה הופך אפשרי אם המסר היה מעודן יותר ורחב יותר?

חשיפת האמפריה בע"מ

מעבר לביטול תחושת העסקים כרגיל, ההתמקדות ברובע הפיננסי גם חשפה את הקשרים בין העולם התאגידי של עוני, של ניצול ושל הרס אקולוגי ובין המיליטריזם הגובר של ארצות-הברית בעולם. הפעולה לא פגעה רק ביכולת של ממשלת ארצות-הברית להילחם, אלא גם סייעה בחשיפת מערכת שלמה של שליטה תאגידית, של גזענות, של ערכים אנטי-אקולוגיים ושל אלימות מדינית שנמצאים בבסיסו של הדחף לאמפריה.

התנועה בסן פרנסיסקו ניסתה להסביר את ההקשר בו מתקיימת ההתנגדות לכיבוש כהתנגדות ל"פיסה" אחת ממזימות האימפריה. המציאות היא כי הגלובליזציה התאגידית והמיליטריזם האמריקאי עובדים יד ביד כדי ליצור עולם של תרבות הומוגנית וצרכנית אחת, ולשלוט בו. שלטון בוש היה פומבי להדהים בנוגע לחזון שלו אודות "Pax Americana", מילת הקוד שלהם לשליטה צבאית אמריקאית על העולם. למעשה, המילה "אמפריה" בעצמה חוזרת שוב ללקיסקון הפוליטי בארצות הברית, וחומקת לתצהירים של הפנטגון, לכתבות בוושינגטון פוסט, ולטורי דעה בניו-יורק טיימס.

ברחבי העולם נמתחים קווים של מאבק בין כוחות של ניצול של הרס ושל כיבוש לבין אלו שנלחמים למען החיים, הצדק והתקווה. אולם העבודה הביקורתית צריכה להיעשות כאן, בתוך האמפריה קצרת הרואי של בוש. ללא התמיכה הפאסיבית של הציבור האמריקאי, הניסיון של שכבות העלית לשנות את העולם לא יכול להצליח. האמפריה הזו, כמו כל האמפריות האחרות, בנויה על יסודות רעועים. ההשתלטות הצבאית והתאגידית על העולם מבוססת על הפריבלגיה של האזרחים להישאר אפאתיים, בורים ושקטים. אבל הזמנים משתנים. להבות ההתנגדות העולמית מפשירות את הקיפאון האמריקאי שמאפשר את המשך השגרה האימפריאליסטית. אנחנו לומדים כי התנועות שלנו חזקות יותר מבצע הכסף או מהפחד. ועכשיו הגענו לחלק המעניין…

Share and Enjoy:
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Reddit
  • Twitter

Buy No Evil

קבלו עדכונים

באמצעות אימיילבאמצעות RSS
תרמו לנו. תמונה: stock.xchng

J14

המאבק הזה הוא של כולנו.

תגיות

4chan Accels BDS bit.ly Buy No Evil Digital Activism Decoded Fundamo Google Docs Google Forms Google Sites HBGary hollaback IP j14 Journalism in the age of data Jumo NOI notidfspokesman Redphone RSS seesmic SLAPP SMSSL SSL Tor tweetdeck TweetStats Twitter Analyzer VoIP א-תוואנה אדוארדו שובל אהוד עוזיאל או"ם אובמה אוטוסטרדת המידע אופטימיות אורן פרסיקו אזרחות זרה אחותי איילת שקד אייפון אינטרנט אינפוגרפיקה אינפורמציה איתמר ב אם תרצו אנדרואיד אנונימוס אנונימיות אנחנו אס.אס אפליקציה אקטיביזם אריאל ארכיון ארנון מוזס אתגר בוט בית-סוריכ בלוגרים בן דרור ימיני בנימין נתניהו בקעת הירדן בתים פתוחים גוגל גוגל דוקס גוגל טפסים גוגל מפות גוש שלום גזענות גיא סופט גיוס כספים גישה גלישה גרינפיס דה-לגיטימציה דו"ח גולדסטון דובר צה"ל דיוור אלקטרוני דיור דירה דני איילון דרום אמריקה האגודה לזכויות האזרח האיחוד האירופי החטטן הטרדה מינית הכצעקתה המכון לשלום של האו"ם הנהגה הסתה הפגנה הפגנות הצפנה הקרן החדשה לישראל התארגנות התארגנות קהילתית התחברות תראבוט התנדבות התנחלויות ודמוקרטית וורדפרס וידג'ט וידיאו ויזואליזציה ויקיליקס ויקיפדיה זכויות אדם חופש המידע חטטן חיפוש חרם צרכני טבלאות טוויטר טופס טכנולוגיה טרמפים יאהו יאהו-פייפס יאיר לפיד ידידי כדור הארץ ידיעות אחרונות יהודים יוסי גורביץ ימין ישראל ביתנו ישראל כץ ישראל פוסט ישראל שלי כסף כספות ליכוד ליכודניק מאבק אחד ביום מבקשי מקלט מדיה חברתית מדרון חלקלק מדריך מהגרי עבודה מועצת יש"ע מוצרים מוקד סיוע לעובדים זרים מחאה מחאה חברתית מחאת האוהלים מחסומים מידע מימון מירי רגב מכבסון מכתב מלחמה מלכ"ר מלקולם גלדוול מם ממשלה מנהיגות מעיין אלכסנדר מענק מצעד זכויות האדם מצרים משגב משחקי מחשב משטרה משטר ההיתרים משימה מתן כהן מתנדבים נווה שאנן ניתוח תעבורה נכבה נפתלי בנט נרטיב נשים סופר-מרקט סטטיסטיקות סיפור סכסוך סלולרי סמארטפון סמס סן פרנסיסקו סקייפ סקר עיראק עיתונות עכשיו עמותה עצומה עצמי ערבים ערכים פוליטיקה פטריק ריינבורוז פליטים פלסטינים פעולה אחת ביום פעילות פרובוקציה פרויקטים פרטיות פרנק הוברט פרסום פרסונליזציה ציונות צפריר בשן קהילה קוד פתוח קו לעובד קמפוס לכולנו קמפיין קריפטוס רונן שובל רועי צ'יקי ארד רועי תל רופאים לזכויות אדם ריטוויט רשימות רשת חברתית שאלון שוכרי דירות שיח שיח ג'ראח שי טובלי שינוי שי ניצן שכנוע שלטי חוצות שמאל שרת שתיל תביעה תביעת דיבה תומר פרסיקו תוסף תור תחנת כוח פחמית תחקיר תכנות תל אביב תקנון תקשורת תרגום תרומה תרומות