Browsing articles tagged with " עיתונות
ינו' 4, 2011
איתמר שאלתיאל

בנחישות ובזהירות

כותבת: הגר שיזף

לפני מספר ימים נקרה בדרכי עיתון ה"פוסט". אני לא נתקלת בו ברוב ימות השנה, ובטח שלא משקיעה בו זמן קריאה, אך באותו היום עלעלתי בו עד שנתקלתי במאמר בשם "בנחישות ובזהירות", שפורסם בעקבות עזיבתם (או שמא גירושם?) של 150 מבקשי מקלט מסודן.

ה"פוסט", שמחולק חינם בתחנות מרכזיות ובצמתים, ידוע כשופר של תעמולה ממשלתית על כל גווניה. ובכל זאת, לא יכולתי שלא להזדעזע מהמידה שבה המאמר מדגים זאת. חשוב שרבים ככל האפשר ידעו שטקסטים כאלו קיימים, ומופצים בתפוצה רחבה. להלן מספר שורות מתוך פאזל שלם של בלבול והחייאת פרנויות. לעיונכם:

"מול התופעה הגוברת של מסתננים מאפריקה מנסה ישראל להתמודד באמצעות גירוש מרצון.

ומה קורה בניו זילנד, בריטניה ואוסטרליה?"

מבקשי המקלט מדרום סודאן זוכים במאמר למספר כינויים שונים. פעם מדובר ב"מהגרים", לאחר מכן הם מכונים "מסתננים" ולבסוף "מבקשי מקלט". בשלב מסוים במאמר נכתב, למשל, כי "המגורשים שעלו על המטוס זכו למענק בסף כמה מאות דולרים, שיחד עם הסכומים שהצליחו לחסוך בעת שהותם בישראל, מאפשר להם לצאת לדרך חדשה באזורים מהם נמלטו". מצד אחד מצוין שמבקשי המקלט נמלטו מדרום סודאן, ומצד שני הם מתוארים כמי שכמה מאות דולרים מספיקים עבורם כדי לחזור לביתם.

בהמשך, מחבר המאמר טוען שישראל לא מסוגלת או צריכה לקלוט פליטים, ומוצא ארבע דוגמאות של מדינות מערביות שיחסן למהגרים ומבקשי מקלט מצדיק בעיניו את זה של ישראל. הוא לא שם שלפחות דוגמא אחת משחזרת כמעט במדויק את הסיפורים על ספינות המעפילים:

"בפעולותיה נגד המסתננים, ישראל אינה צריכה לחשוש מפני תגובה בינלאומית; עליה להתבונן מה נעשה ברחבי הגלובוס: [...] אוסטריה מפנה את מבקשי המקלט למדינה שממנה הגיעו; ואילו איטליה משתמשת בשיטור ימי לעצירת סירות הנושאות מבקשי מקלט מלוב".

המשפט הזה, כמובן, נעדר כל היבט אנושי. נמצאת בו רק החרדה המתמדת לתדמיתה של ישראל. מותר לגרש, כל עוד זה מסתדר עם ה"הסברה", ערך נעלה בפני עצמו.

דפוס חוזר במאמר הוא יכולת המחבר לטעון דבר מה בנחרצות, ומיד לאחר מכן לבטל את הקביעה כליל:

"תמריץ נוסף לשובם דווקא כעת [של מבקשי המקלט], הוא משאל העם המתקרב על עצמאותה של דרום סודאן, האמור להיערך ב-9 בינואר. מרבית המגורשים שחזרו לשם מאמינים כי עצמאות כזאת תחל עידן חדש. עם זאת, קשה להאמין שהצפון – המוסלמי ברובו – יוותר על הדרום העשיר בנפט".

ויש דוגמאות חריפות יותר. הכותב אומר שעלינו לזכור ולנצור את לקחי השואה, ולא להפנות גב לאומללי העולם. מיד אחר כך, לעומת זאת, הוא כותב:

"אין להתעלם מכך שישראל נושאת את טראומת הגזענות ושואת העם היהודי. היא אינה יכולה לנהוג באטימות ובאופן חסר אחריות, אך עליה גם להגן על עצמה מפני המוני מסתננים".

בפסקה קצרה המחבר מצליח גם להביע הזדהות עם מבקשי המקלט וגם לנתק את גילויי הרגש הללו ממצבם. אסור לנהוג באטימות, אבל מותר "להגן על עצמנו".

ולקינוח:

"הדיווחים על הכוונה להקים מתקן כליאה פתוח בנגב – רק מגבירים את התחושה ש'החגיגה נגמרה'".

החגיגה נגמרה? המשפט הזה גרם לי לבטל כל תכנית אחרת, ולהגיע לצעדת הפליטים ומבקשי המקלט שנערכה ב-24 בדצמבר. מפחיד אותי לדעת שיש אנשים שמסוגלים לעמוד מאחורי משפט כזה.

Share and Enjoy:
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Reddit
  • Twitter
ספט' 1, 2010
איתמר שאלתיאל

לכו אחרי הכסף

לפני זמן מה כתב שלום בוגוסלבסקי את השורות הבאות בבלוג הנהדר שלו:

ההכנסה של "אם תרצו" מתרומות לא יכולה הייתה לכסות את עלות הקמפיין נגד הקרן החדשה לישראל שהיה, כזכור, קמפיין שלטי חוצות בפריסה ארצית, ולא היחיד שלהם. האם כמו במקרה של קמפיין הגז של עוד ארגון שהאג'נדה שלו היא העתק כמעט אחד לאחד של שני האחרים, יש כאן גרמים עלומים שלא תורמים לעמותה אלא משלמים ישירות למשרד הפרסום? האם הקמפיין נגד הקרן החדשה הוא בכלל לא יוזמה של "אם תרצו", אלא שבתמורה לניפוח המותג של עצמם והפיכת הארגון הקיקיוני שלהם לשם מוכר בכל בית, הם משרתים מישהו אחר?

הוא צודק. המספרים לא מסתדרים. אי אפשר לגלות ברשת את עלות הפרסום בשלטי חוצות בארץ, אבל מטלפון קצר למישהי שעובדת בתחום מתגלה שקמפיין שילוט חוצות מקומי עולה מאה אלף שקלים, בעוד שקמפיין ארצי, מהסוג ש"אם תרצו" עשו נגד הקרן החדשה ב-2009, עולה כארבע-מאות אלף שקלים. ורק כדי שנקבל קנה מידה, ב-2008, על פי כלכליסט, "אם תרצו" קנו שטחי פרסום ברשת בכ-200 אלף שקלים לצורך פרויקט אחד – תמיכה בחיילי צה"ל.

אבל ב-2009 "אם תרצו" דיווחו על הכנסות מתרומות של 456 אלף שקלים בלבד, מהם 366 אלף שקלים הלכו על משכורות (לחמישה פעילים, אגב) ורק 113 אלף שקלים הלכו על הסברה ופרסום. לפחות שלוש מאות אלף שקלים חסרים, שכן הקמפיין התנהל גם ברשת. מאיפה בא הכסף?

אני רואה שלוש אפשרויות:

א. "אם תרצו" קיבלו הנחה משמעותית, למעלה מ-80 אחוזים, בפרסום. לא נראה לי סביר.

ב. "אם תרצו" לא דיווחו על כל הסכומים שהם קיבלו בתרומות. לא נראה סביר, אבל קשה לדעת.

ג. "אם תרצו" שימשו כהסחת דעת מהממנים האמיתיים של הקמפיין נגד הקרן החדשה, ואלו טרם נחשפו. קונספירטיבי, אבל סביר יותר משתי האופציות הקודמות.

אז מאיפה הגיע הכסף לקמפיין נגד הקרן החדשה? בינתיים, אף אחד לא טרח לברר.

קריאה לפעולה

לפני כמה שנים, טרנד קטן, שהציע שחר, תפס חלקים מהבלוגוספירה העברית – לכתוב בסוף כל פוסט את המשפט "ומלבד זאת, יש לעצור את רצח העם בדרפור". כמה בלוגרים, ואני בכללם, התגייסו לזה, והסיפור שרד זמן מה. אני חושב היום שזו היתה טעות, בעיקר משום שלא היתה כאן שום קריאה לפעולה. אחרי כמה שבועות, הסיפור דעך מעצמו.

מאז הבחירות לנשיאות ארה"ב, אנדרו סאליבן לא מפסיק לחפור על עברה של שרה פיילין, שהיתה אז המועמדת לתפקיד סגנית הנשיא מטעם הרפובליקנים. הוא שוב ושוב מזכיר שגרסתה של פיילין על הריונה אינה סבירה, והוא שוב ושוב מזכיר שהתקשורת הממוסדת עדיין לא בדקה את הטענות האלה. הוא עושה זאת עד היום, בלי הפסקה, והוא צודק. אני חושב שהגיע הזמן שגם אנחנו נעשה זאת עם "אם תרצו", והפעם יש כאן קריאה לפעולה, קריאה לעיתונאים, שיש להם את הזמן והאמצעים, לחקור את הסיפור הזה. כל מה שצריך זה שני משפטים בסוף כל פוסט: "קמפיין "אם תרצו" נגד הקרן החדשה עלה לפחות 400 אלף שקלים; מאיפה הגיע הכסף?". אתם מוזמנים לקשר לפוסט הזה, אתם מוזמנים לכתוב על זה פוסט משלכם. אבל כתבו זאת, הזכירו זאת שוב ושוב, עד שאיזשהו עיתון יתחיל לחטט. כי אם הם לא עושים זאת לבד, אולי כדאי שנזכיר להם.

עדכון

על פי כלכליסט, בסוף 2009 נשאר ל"אם תרצו" עודף תקציבי של 322 אלף שקלים. הקמפיין נגד הקרן החדשה החל בסוף ינואר 2010, אם לשפוט לפי "התחקיר" של בן כספית. כלומר, החישוב שלי היה מוטעה, ולקמפיין של "אם תרצו" חסרים כ-80 אלף שקלים. גם כאן נראה לי שמדובר ביותר כסף. ראשית, הם המשיכו לשלם משכורות בינואר. בהנחה שהמשכורות שלהם לא השתנו מאז 2009, מתוך העודף התקציבי שלהם צריך להוריד 30,500 שקלים (366 אלף לחלק ל-12). כלומר, חסרים להם כ-110,500 שקלים כדי לנהל את קמפיין שילוט החוצות בלבד. כאמור, הקמפיין שלהם התנהל גם ברשת, כך שצריך להוסיף לכאן סכום נוסף, שאינו ידוע.

ואגב,

לאחרונה התקבלו אי אלה תרומות דרך דף התרומות של מדרון חלקלק, ורציתי להודות לכם (אתם יודעים מי אתם!). הוספתי דף תרומות גם בבלוג הזה. נראה איך העסק ילך.

Share and Enjoy:
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Reddit
  • Twitter

Buy No Evil

קבלו עדכונים

באמצעות אימיילבאמצעות RSS
תרמו לנו. תמונה: stock.xchng

J14

המאבק הזה הוא של כולנו.

תגיות

4chan Accels BDS bit.ly Buy No Evil Digital Activism Decoded Fundamo Google Docs Google Forms Google Sites HBGary hollaback IP j14 Journalism in the age of data Jumo NOI notidfspokesman Redphone RSS seesmic SLAPP SMSSL SSL Tor tweetdeck TweetStats Twitter Analyzer VoIP א-תוואנה אדוארדו שובל אהוד עוזיאל או"ם אובמה אוטוסטרדת המידע אופטימיות אורן פרסיקו אזרחות זרה אחותי איילת שקד אייפון אינטרנט אינפוגרפיקה אינפורמציה איתמר ב אם תרצו אנדרואיד אנונימוס אנונימיות אנחנו אס.אס אפליקציה אקטיביזם אריאל ארכיון ארנון מוזס אתגר בוט בית-סוריכ בלוגרים בן דרור ימיני בנימין נתניהו בקעת הירדן בתים פתוחים גוגל גוגל דוקס גוגל טפסים גוגל מפות גוש שלום גזענות גיא סופט גיוס כספים גישה גלישה גרינפיס דה-לגיטימציה דו"ח גולדסטון דובר צה"ל דיוור אלקטרוני דיור דירה דני איילון דרום אמריקה האגודה לזכויות האזרח האיחוד האירופי החטטן הטרדה מינית הכצעקתה המכון לשלום של האו"ם הנהגה הסתה הפגנה הפגנות הצפנה הקרן החדשה לישראל התארגנות התארגנות קהילתית התחברות תראבוט התנדבות התנחלויות ודמוקרטית וורדפרס וידג'ט וידיאו ויזואליזציה ויקיליקס ויקיפדיה זכויות אדם חופש המידע חטטן חיפוש חרם צרכני טבלאות טוויטר טופס טכנולוגיה טרמפים יאהו יאהו-פייפס יאיר לפיד ידידי כדור הארץ ידיעות אחרונות יהודים יוסי גורביץ ימין ישראל ביתנו ישראל כץ ישראל פוסט ישראל שלי כסף כספות ליכוד ליכודניק מאבק אחד ביום מבקשי מקלט מדיה חברתית מדרון חלקלק מדריך מהגרי עבודה מועצת יש"ע מוצרים מוקד סיוע לעובדים זרים מחאה מחאה חברתית מחאת האוהלים מחסומים מידע מימון מירי רגב מכבסון מכתב מלחמה מלכ"ר מלקולם גלדוול מם ממשלה מנהיגות מעיין אלכסנדר מענק מצעד זכויות האדם מצרים משגב משחקי מחשב משטרה משטר ההיתרים משימה מתן כהן מתנדבים נווה שאנן ניתוח תעבורה נכבה נפתלי בנט נרטיב נשים סופר-מרקט סטטיסטיקות סיפור סכסוך סלולרי סמארטפון סמס סן פרנסיסקו סקייפ סקר עיראק עיתונות עכשיו עמותה עצומה עצמי ערבים ערכים פוליטיקה פטריק ריינבורוז פליטים פלסטינים פעולה אחת ביום פעילות פרובוקציה פרויקטים פרטיות פרנק הוברט פרסום פרסונליזציה ציונות צפריר בשן קהילה קוד פתוח קו לעובד קמפוס לכולנו קמפיין קריפטוס רונן שובל רועי צ'יקי ארד רועי תל רופאים לזכויות אדם ריטוויט רשימות רשת חברתית שאלון שוכרי דירות שיח שיח ג'ראח שי טובלי שינוי שי ניצן שכנוע שלטי חוצות שמאל שרת שתיל תביעה תביעת דיבה תומר פרסיקו תוסף תור תחנת כוח פחמית תחקיר תכנות תל אביב תקנון תקשורת תרגום תרומה תרומות