כמה מלים על הקמפיין החדש של גרינפיס ישראל

צילומסך מאתר הקמפיין מספר "בלוגרים מובילים", ביניהם עבדכם, קיבלו היום אימייל מגרינפיס ישראל. האימייל מבשר על קמפיין חדש של הארגון, "בשיתוף עם "שורת אומנים וידוענים כמו יוסי שריד, מירה עווד, משה איבגי, בר רפאלי, אלי פיניש, מוש בן ארי, לירז צרכי, יעל גולדמן, שלישית מה קשור, עודד קטש, אחינועם ניני, דנה ספקטור, רוני דואני ואפרת גוש". כל אלו, עולץ המייל, "הצטלמו עבורנו כאשר הם קבורים בפחם".

בפסקה השניה כבר כתוב למה הידוענים ומדוע הפחם. בקרוב הוועדה בראשות מנכ"ל האוצר ,חיים שני, אמורה להמליץ לממשלה אם להקים תחנת כוח פחמית נוספת בישראל. בגרינפיס נגד. אני, אישית, לא מבין בזה בשיט.

בפסקה השלישית, המודגשת, נכתבו המלים הבאות: "אין לי ספק כי לך, ככותב בלוג ומשפיע על דעתם של אזרחים רבים בישראל, יש היכולת לעזור לנו לנצח במאבק נגד הקמת התחנה הפחמית אשר ללא ספק תסכן את בריאות הציבור ותאיץ את תופעת שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית".

יוסי גורביץ (החברים של ג'ורג'), התרתח קמעא, ושלח לארגון את מייל התגובה הבא:

לפני כשעה, קיבלתי – כמו הרבה בלוגרים אחרים – מכתב מתחנף, יהיר ומנוסח רע מטעם תנועת גרינפיס. להלן תשובתי.

וואו, איפה להתחיל?

ניסיתם להציק לי בטוויטר. אמרתי לכם שאין לי זמן. זה לא הספיק לכם, אז פתחתם בהתקפה אישית. נאלצתי להסביר שאתם ממש לא מעניינים אותי ושאין לי כל עניין במאבקים שלכם. עכשיו זה?

אני לא יודע מי אחראי אצלכם על שיווק ברשת, אבל מי שזה לא יהיה, כדאי שיידע כמה דברים:

א. אם אתם שולחים מכתב לערימה של בלוגרים, נסו לגוון את הטקסט ולהתאים אותו לכל בלוגר. אחרת, תוך חצי שעה ידעו כולם ששלחתם מכתב שטאנץ.

ב. בבואכם לנסח מכתב, אנא הקפידו שהביטוי "שלום <Full Name> " לא יופיע בראש המכתב, ובמקומו נוסח מקובל יותר, כמו, למשל, "שלום יוסי גורביץ".

ג. אם אתם מנסים לשכנע אותי שאני בלוגר רציני ומשפיע ועל כן חייב לסייע לכם, רצוי לא לציין את העובדה שאתם מעמידים אותי באותה שורה עם "שורת אומנים וידוענים כמו יוסי שריד, מירה עווד, משה איבגי, בר רפאלי, אלי פיניש, מוש בן ארי, לירז צרכי, יעל

גולדמן, שלישית מה קשור, עודד קטש, אחינועם ניני, דנה ספקטור, רוני דואני ואפרת גוש". הטעם שלנו כנראה שונה, אבל אני לא מרגיש מוחמא מאזכור באותה נשימה כמו רוני דואני או "ידוענים" אחרים.

אודה לכם אם תסירו אותי מרשימת התפוצה שלכם, ולא תטרידו אותי יותר לעולם. אם ארצה לקבל ממכם מידע, דבר שאני מטיל בו ספק, אפנה אליכם.

בהתאם לבקשתכם, כיתבתי כמה בלוגרים מובילים על המייל הזה.

שיהיה לכם יום טוב,

יצ"ג

גם בטוויטר, כצפוי, המייל נהנה משיעור מסוים של תגובות עוינות (כאן, כאן וכאן, למשל), ויש לי תחושה שאני היחיד מבין ה"בלוגרים המשפיעים" שאשכרה כותב על זה פוסט עכשיו, וסביר להניח שהם ייחלו לפוסט אחר.

עכשיו, אין לי בעיה לקבל אימיילים, גם מארגונים שאני לא מכיר. באמת. יש לי דקה לשמוע על תחנת הכוח הפחמית, ואני מוכן להניח שלולא זה היה חשוב, האימייל הזה לא היה נשלח אלי. אבל רבאק, יש דרך לעשות את זה כמו שצריך.

אז הנה כמה טיפים בסיסיים לדיוור אלקטרוני, תפורים במיוחד לשימושם העתידי של גרינפיס-ישראל, ארגון משפיע.

א. פרסונליזציה

כל תוכנת דיוור אלקטרוני נורמלית אמורה לאפשר לכם לבצע סגמנטציה של רשימת התפוצה על סמך המידע שבידיכם. אם אתם שולחים דיוור מותאם אישית, ודאו שיש לכם את הנתונים הנדרשים. אם אין לכם את ה<שם מלא> של הנמען, יכול להיות שכל מה שהוא יראה זה את התג המצחיק הזה. זה נכון פי עשרים אם אתם שולחים את הדיוור למספר מצומצם של בלוגרים או עיתונאים, למען השם.

ב. נימוס

אם זו הפעם הראשונה שאתם שולחים לי מייל, ומייל שמעולם לא ביקשתי לקבל, אתם יכולים, לכל הפחות, להתנצל. מה שאתם עושים גובל בספאמינג, גם אם הוא חשוב. משפט הפתיחה שלכם צריך להכיל שני דברים: התנצלות והבטחה שלא אקבל מכם עוד אף מייל שלא ביקשתי, אלא אם ארשם לרשימת התפוצה שלכם. מי יודע, אולי אפילו הייתי נרשם.

ג. תוכן

ברור לי מדוע הפסקה הראשונה בקומוניקט שנשלח לעיתונאים מציגה את הקמפיין החדש שלכם. אבל שלחתם את האימייל לבלוגרים, רובם בלוגרים פוליטיים. למה אתם מניחים שדווקא קמפיין הסלבריטאים שלכם יעניין אותנו? אתם באמת רוצים שנכתוב על הקמפיין או שאתם רוצים שנכתוב על תחנת הכוח החדשה? זה נכון שבעתיים כאשר הנושא שבו אתם עוסקים אינו מוכר מספיק. במלים אחרות, גם אם אתם מתעקשים להתמקד בקמפיין שלכם, מטרת הקמפיין צריכה להופיע לפני שמות האנשים שמשתתפים בו.

האימייל של גרינפיס היה בנוי הפוך לחלוטין. במקום להסביר תחילה מדוע אנחנו מקבלים את המייל הזה, בגרינפיס תחבו את המידע לפסקה השלישית. במקום להסביר אחר כך מה הם רוצים, בעצם, בגרינפיס תחבו את המידע לפסקה השניה. ובמקום לשמור לסוף את הקמפיין ורשימת המשתתפים בו, בגרינפיס בחרו לשים זאת למעלה, בראש האימייל.

בסוף בסוף, אגב, מסתבר שבגרינפיס גם "השיקו" (למה תמיד משיקים בארץ הזאת?) אתר, שמאפשר לגולשים לקבור את עצמם בפחם, ולקרוא לראש הממשלה שלא לאשר הקמת תחנת כוח פחמית נוסף. הנה הקישור לאתר, למקרה שזה מעניין אתכם. שימו לב לכתובת המסובכת, שוודאי תהפוך את האתר הזה ללהיט.