Browsing articles tagged with " ריטוויט
פבר' 13, 2011
איתמר שאלתיאל

טוויטר: מדריך למשתמש

כאשר פתחתי את המקום הזה, הבטחתי שיתפרסמו כאן מדריכים בנושאים שונים. מאחר שאני די אקטיביסט צעצוע, התפרסמו כאן בעיקר מדריכים טכנולוגיים, וגם מהם לא מספיק. אבל זה מה יש, והפוסט הזה אינו שונה בהרבה – הוא יעסוק בטוויטר. אני קצת מתבעס לכתוב אותו, מפני שסביר להניח שהוא לא יחדש הרבה, אם בכלל, למי שכבר נמצא בטוויטר. עם זאת, אולי תהיה בו תועלת לארגונים שרוצים להכנס לטוויטר ולא לגמרי יודעים איך. מה שנקרא #חברשואל.
 
הערה אחת, לפני הכל: יש משהו מאוד ציני בכתיבה מהסוג הזה, כלומר תועלתנית, על רשתות חברתיות. אני אוהב את טוויטר ואני אוהב את האנשים שבו. הם לא כלי להפצת רעיונות. הם לא נשאי ממים. קל לשכוח את זה, בקריאת מדריכים לרשתות חברתיות. אני מקווה שהפוסט הזה לא יפול למלכודת הנ"ל.

מעין מבוא

טוויטר הוא רשת חברתית רזה, שמבוססת בעיקר על כתיבה. אפשר לכתוב הודעות סטטוס קצרות (טוויטים) של 140 תווים, לשכפל הודעות של אנשים אחרים (ריטוויט), להגיב להודעות של אנשים אחרים ולשלוח הודעות פרטיות (DM). כל שאר האפשרויות שפייסבוק, למשל, מציעה – העלאת תמונות, לייק, פתיחת אירועים וכו' – אינם בטוויטר. טוויטר נועד לטקסטים קצרים בלבד, ובזה כוחו.
 
כל ההתרחשות בטוויטר מתקיימת על הפיד שלכם, המקום שבו מרוכזות ההודעות של כל האנשים שהוספתם לרשימת הנעקבים שלכם. הכל, כולל התגובות. אם בפייסבוק תגובה לסטטוס תופיע בשרשור מתחת לאותו הסטטוס, בטוויטר התגובה תופיע כחלק מהפיד. אתם תדעו שזו תגובה משום שהיא תשתמש בסימן המוסכם לתגובות – הסימן @ לצד שם המשתמש שלו הגיבו.

יש לכך כמה השפעות מהותיות על התקשורת בטוויטר. בקצרה: תשומת הלב עוברת מהמשתמש לפיד עצמו, לשיחה. טכנית, כל סטטוס תגובה הוא סטטוס שעומד בפני עצמו, ושאנשים אחרים יכולים להגיב אליו. רק לשם דוגמא, בטוויטר אתם יכולים להגיב למספר אנשים בו זמנית, ולנהל כך דיון רב משתתפים. ארגונים רבים משתמשים בטוויטר אך ורק ככלי להפצת מידע. הם מפרסמים ציוצים קצרים עם קישור, ומקווים שטוויטר יספק להם עוד כמה כניסות לאתר. אפשר לעשות זאת, והיכולת לרטווט ציוצים מקלה מאוד על הפצתם. אבל טוויטר הוא כלי הרבה יותר חזק. אפשר להשתמש בו כדי ליזום דיונים או להכנס אליהם, להפיץ רעיונות ואינפורמציה (ושני אלה נבדלים זה מזה) ולגלות מידע חדש באמצעות המשתמשים.

שימושים

הפצת מידע

כאמור, האפשרות לבצע ריטוויט הופכת את טוויטר לכלי הפצת מידע מוצלח למדי. זאת, כלומר, אם יש טעם לרטווט את המידע שאתם מעוניינים להפיץ. חלק מהמשתמשים הם צרכני ומפיצי מידע כבדים, והתחברות אליהם יכולה לעזור לכם להגיע לקהל חדש. בפייסבוק אולי תזכו לקהל גדול יותר, אולם בטוויטר יש סיכוי לא קטן שבין העוקבים שלכם יהיו בלוגרים ועיתונאים. ושוב, הכל תלוי כמובן במידע שברצונכם להפיץ. אם אתם משתמשים בטוויטר כדי לספר על שינויים בוועד המנהל שלכם, אל תצפו שיותר מדי אנשים יגלו התעניינות.

הפצת רעיונות

אחד המושגים שכולם עפים עליהם בטוויטר הוא מם – רעיון שמסוגל לשכפל את עצמו. בדרך כלל, מדובר בצורות חוזרות של אותה בדיחה או צירוף לשוני. הייתי אוסף כמה ממים כאן כדוגמא, אבל הם ידרשו יותר מדי הסברים, ולא מסבירים בדיחות. מה שכן, ממים הם יותר מבדיחה. הם יכולים להיות סיסמאות, רעיונות מגובשים ל-140 תווים או נושא שחוזר שוב ושוב ושוב. ההפגנות במצרים הם מם. הם גם יותר מזה, כמובן, אבל הם גם נושא שהשתלט על רוב השיחות בטוויטר (בקהילה הפוליטית הקטנה שאני חבר בה) בשבועות האחרונים.

דיונים

טוויטר הוא אחד המקומות היעילים ביותר שאני מכיר לנהל דיונים. בטוויטר יש סיכוי שהשיחה שאתם מעורבים בה תגיע גם לאנשים שמעולם לא היו חושבים על להיכנס לפורום יעודי או לעמוד פייסבוק מסוים. זה מקום טוב לענות בו על שאלות בקשר לארגון שלכם, להסביר כמה מההחלטות שקיבלתם ולנסות לשכנע או להשתכנע.

גילוי מידע ואנשים

אחד הממים שרצים בטוויטר כבר זמן רב הוא המונח "מוח כוורת", שבדרך כלל מקדים שאלה מסוימת (למשל: מוח כוורת, מישהו יודע מה אחוז מכירת הסמארטפונים בישראל?). הסיכוי שתקבלו תשובה לשאלות שלכם אינו קטן, ולכל הפחות תזכו לריטוויט. כמות הרצון הטוב שאנשים מפגינים בטוויטר היא לא פחות ממדהימה, ואנשים משתמשים בו כדי למצוא דירות, שותפים, מתנדבים ומה לא. לצד זה, גם אתם יכולים להיות ספקי מידע, ולענות על שאלות שאנשים שואלים ושנמצאות בתחום המומחיות שלכם.

מי מנהל לכם את החשבון

בעיקרון, אתם יכולים להחליט להשקיע מעט זמן בטוויטר, ולהשתמש בו כדי לפרסם קישורים לאתר שלכם. רוב הארגונים עושים זאת. הבעיה היא שיש לכך מחיר, לפחות פוטנציאלית. אם אתם בטוויטר, ניתן לפנות אליכם. כל אחד יכול לשאול אתכם שאלות. אם לא תגיבו, אתם יכולים בקלות להפוך לבדיחה. חשבון הטוויטר של דובר צה"ל, למשל, הפך לדרך נוספת להתנגח בצה"ל. הוא כמעט שלא מגיב לשאלות, בטח שלא לשאלות קשות, כך שתמיד ניתן לומר שאין לו תשובה. כנ"ל לגבי חשבון הטוויטר של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שחטף לא מעט מהלומות ורבליות ממשתמשים, כולל ממני. מאוד כיף, גם אם אני לא מצליח למצוא דוגמא טובה.

הבעיה הזו קיימת, כמובן, עבור ארגונים או אנשים שנויים במחלוקת, במידת מה. לא כל ארגון יחטוף אש כמו נתניהו. אבל הפוטנציאל הזה תמיד שם, ויכול להתממש בדרכים לא צפויות (אתם, כמובן, יכולים גם לנצל אותו לצרכיכם). כאשר אתם מחליטים מי האיש שינהל לכם את חשבון הטוויטר, כדאי שתקחו את זה בחשבון. לא צריכה להיות בעיה לתת למישהו להזין תכנים, אבל אם אתם רוצים שהוא גם יהיה חלק מהקהילה בטוויטר, ידבר עם אנשים ויוכל לענות להם, הוא צריך להיות בעל היכרות עם הארגון, מטרותיו ו – חשוב לא פחות – המסרים שהארגון מוכן להתחייב עליהם. יש הרבה מאוד ארגונים שמשתדלים להיזהר מאוד בסוג המסרים שהם מוציאים החוצה. במקרה כזה, חשבון טוויטר יכול להתפס כסיכון. יש סיכוי, לעתים לא קטן, שמפעיל החשבון יאמר משהו שהוא לא צריך לומר. לא סתם בדו"צ מתקשים לענות למשתמשים. הם מוצפים בשאלות ובביקורת, ולכל תגובה שלהם יש לעתים קרובות משמעות פוליטית.

פתרון יחסית אלגנטי למקרה הזה הוא לכתוב מי האיש שמפעיל את החשבון, ובמקרים שבהם הוא לא בטוח מה המסר המדויק של הארגון, הוא יכול לציין שהוא כותב את דעתו הפרטית. אין גם שום סיבה שהוא לא יכתוב שהוא אינו יודע מה התשובה לשאלה מסוימת, ויבטיח לחזור עם תשובה מאוחר יותר.

אם יש לכם חשבון טוויטר לארגון, דאגו שהמשתמשים ידעו שמאחוריו עומד בנאדם, ולא נציג כל-יודע של הארגון עצמו. ראשית, זה נכון. שנית, קל יותר לסלוח לאנשים מלארגונים. ככה זה. לכן, אגב, עדיף אם לאנשים בארגון שלכם יהיה חשבון טוויטר משל עצמם. הם יוכלו לומר יותר, מבלי שמה שהם אומרים יתפס בהבכרח כמייצג את הארגון. זאת, כמובן, אם אותו אדם לא קרא להשמדת ישראל והוא עובד ב"בצלם".

אם אתם רוצים לראות איך זה עובד, השוו רגע בין חשבון הטוויטר הנהדר של רן כהן מ"רופאים לזכויות אדם" לבין כמעט כל חשבון של מלכ"ר בטוויטר.

מונחים וכמה עקרונות שימוש

Reply – תגובה למשתמש אחר. נקרא גם Mention, וזכה להטיות עבריות לרוב (מינשנתי, מונשנתי וכו'). תגובה נראית כך: @user-name

Retweet – ציטוט טוויט של אדם אחר. ניתן לעשות ריטוויט בשתי צורות – ידנית ואוטומטית. מתחת לכל טוויט יש כפתור "Retweet", שיאפשר לכם לחלוק את הטוויט הזה עם האנשים שעוקבים אחריכם, אלא במקרה שהמשתמש כתב אותו מחשבון נעול. ריטוויט ידני נראה כך: RT @user-name

DM – קיצור של Direct Message, הודעה פרטית שניתן לשלוח למשתמש מסוים. האשתג – הסימן # בטוויטר משמש לתגיות.. לחיצה על #jan25 בסטטוס של משתמש, למשל, תוביל לכל הסטטוסים שתויגו באותה התגית, תגית המהפכה במצרים. זה לא עובד בעברית, אלא אם יש לכם תוסף פיירפוקס מתאים.

List – ניתן להוסיף משתמשים בטוויטר לרשימות שונות, ולעקוב רק אחרי הרשימה. כך, למשל, אתם יכולים להוסיף צייצנים מצריים לרשימה שנועדה לעקוב רק אחרי ההתפתחויות במצרים. באותה מידה, צייצנים יכולים להוסיף אתכם לרשימה כדי להקל על המעקב אחריכם.

Favorite – אתם יכולים לסמן טוויטים מסוימים כ"מועדפים", בין אם לקריאה מאוחרת ובין אם לכל צורך אחר. שימו לב שהמועדפים שלכם הם ציבוריים, וכולם יכולים לראות אותם באמצעות כלים מסוימים (Tweetdeck, למשל).

שימוש בתגובות

אחד הדברים העיקריים שצריך לזכור הוא שדיונים בין אנשים נראים רק על ידי מי שעוקב אחרי שני המשתמשים. כלומר, אתם יכולים לנהל דיון שלם בטוויטר עם אדם מסוים, ואף אחד מהעוקבים שלכם לא יראה זאת משום שהם עוקבים רק אחריכם, אך לא אחריו. טוויטר מחשיב כתגובה כל מה שמתחיל ב-@ ושם המשתמש, כך שאתם יכולים להתגבר על הבעיה הזו אם שם המשתמש לא יופיע בתחילת הסטטוס. אנשים משתמשים בנקודה בתחילת הסטטוס או ב-cc כאשר הם רוצים שכל העוקבים שלהם יראו את התגובה שלהם למשתמש מסוים. לדוגמא:

.@idfspokesperson אתה משקר, כהרגלך

דובר צה"ל משקר כהרגלו cc @idfspokesperson

מאחר שכל תגובה למשתמש מופיעה כחלק מהפיד עצמו, לפעמים קל ללכת לאיבוד בתוך דיונים, ולא להבין לאיזה טוויט התגובה יועדה. כדי לבדוק זאת, אפשר פשוט ללחוץ על התגובה ובחלון החדש שיפתח מימין תוכלו לראות מה היה הטוויט שזכה לתשובה. מומלץ, לטעמי.

שימוש בתגיות

אתם יכולים להשתמש בתגיות כדי לרכז מידע אודות נושא או אירוע מסוים. פתיחת תגית להפגנה, למשל, יכולה לסייע למשתמשים אחרים לעקוב אחר הדיווחים מאותה הפגנה. אם אתם לא מאמינים שיהיו צייצנים רבים שישתמשו בתגית, אפשר לוותר עליה. כאן הגודל כן קובע.

שימוש בריטוויטים

הריטוויט הוא הכפתור המקביל ל"Share" בפייסבוק, וריטוויטים הפכו מהר מאוד לסוג של סמל סטטוס. אם מרטווטים אתכם הרבה אנשים, זה אומר שהצלחתם לחשוף את המסר שלכם למשתמשים שמעולם לא עקבו אחריכם. כדאי לשים לב שאם אתם מרטווטים ציוץ כמה שעות לאחר שהוא צויץ, הוא יופיע בפיד שלכם באותו הרגע שבו הוא רוטווט. כלומר, אם ריטווטתם בשמונה בבוקר ציוץ שצויץ בארבע לפנות בוקר, הציוץ יופיע בפיד של העוקבים שלכם בשמונה. שימו לב מה אתם מרטווטים. אם אתם מצטטים מישהו, אנשים יניחו שאתם מזדהים עם הציטוט. אם אתם מעוניינים להמנע מכך או סתם להוסיף משהו לציטוט, כדאי להשתמש בריטוויט ידני. למשל:

כל מילה אמת RT @blabla דובר צה"ל משקר כהרגלו

לשימוש בריטוויט ידני יש יתרון נוסף – הוא מעלה את הסיכוי שתחשפו ליותר אנשים, במקרה שהעוקבים שלכם מחליטים לרטווט אותו. כך, ריטוויט ידני של משתמש מסוים יכול לזכות לריטוויטים ידניים ואוטומטיים של משתמשים אחרים, ולהגדיל את הנראות שלכם.

שימוש ברשימות

רשימות יכולות להיות ציבוריות ופרטיות. אתם יכולים לבנות רשימה ציבורית שמורכבת מאנשים בתחום מסוים, שחולקים את אותו מוקד עניין או שסתם מעניינים אתכם. יש משהו מחמיא בלהשתייך לרשימה כזו, אבל זה יכול גם להיות יעיל. אל-ג'זירה פרסמו רשימה כזו של צייצנים ממצרים שכדאי לעקוב אחריהם. כך, רשימה יכולה להיות כלי מוצלח לקדם תחום מסוים או לסייע למשתמשים להכיר משתמשים אחרים. לצורך הדגמה, בניתי רשימה של המלכ"רים שבטוויטר, בעזרתו האדיבה של @itamar_b. הרשימה אינה מושלמת, אבל היא מעבירה את הרעיון.

קישור לטוויט בודד

כדי למצוא את כתובת הקישור של טוויט בודד, לחצו על זמן פרסום הטוויט, שמופיע מתחת לטוויט עצמו משמאל. אותה שיטה, אגב, עובדת גם בפייסבוק.

שימוש בממים

שימוש בממים יכול להגדיל מאוד את הסיכוי שתזכו לריטוויט. אחד הממים בטוויטר היה "אנשים ש", קיצור של "אנשים שצריך להרוג", ובזמנו היו הרבה מאוד טוויטים בנוסח "אנשים שישנים על שני מושבים באוטובוס". קל מאוד להשתמש במם הזה, מאחר שחלקו השני של המשפט חופשי כמעט לחלוטין. השתמשתי בו פעם בחשבון הטוויטר של ארגון "ילדים ישראלים", כדי להפנות לאתר שקורא לגולשים לשלוח מכתב לנתניהו נגד גירוש הילדים. אני לא זוכר את הניסוח המדויק, אבל הוא היה משהו כמו "אנשים שמתעצלים להיכנס ללינק וללחוץ על 'שלח'". הטוויט הזה זכה להרבה יותר ריטוויטים מאשר טוויטים קודמים, מתחכמים פחות.

זמני כתיבה

לטוויטר יש שעות שיא ושעות מתות. אם אתם מפרסמים משהו בשבע בבוקר, אל תצפו שכולם יראו אותו. אני לא בטוח, אבל ממה שאני הצלחתי לראות שעות השיא הן שעות העבודה – 9-17:00, ובסביבות 18:00-19:00 חלה התעוררות מסוימת שוב. אם אתם מכירים כלי מסוים שבודק את שעות העומס בטוויטר, אשמח לשמוע עליו. אם לא, נסו לראות לבד מתי הפיד שלכם מתעורר לחיים, ונסו לצייץ את הדברים החשובים אז.

כמה עצות לסיום:

א. הרבה מדי ארגונים לא טורחים לצייץ ב-140 תווים. הם מניחים לטקסט להישבר, ומקווים שהגולשים ימחלו. אפשר לכתוב די הרבה ב-140 תווים, אם רוצים, וזה מינימום הטרחה הנדרש ממי שבחר להיות בטוויטר. ארגונים אחרים פשוט מסתפקים בלתת קישור, מבלי לכתוב טקסט שמסביר לאן הקישור מוביל. זה מעצבן בערך כמו ציוצים שנשברים באמצע, ואולי אפילו קצת יותר.

ב. לניהול מספר חשבונות במקביל כדאי להשתמש ב-TweetDeck או Seesmic. אני מעדיף את Seesmic, מכיוון שהוא לא דורש התקנת תוכנה, אבל זה לגמרי נתון לשיקול דעתכם.

ג. עדיף לא לסנכרן את חשבון הטוויטר שלכם עם חשבונות אחרים ביוטיוב או בפייסבוק. ראשית, לא כולם צריכים לדעת איזה סרטון הכנסתם למועדפים, ואם אתם רוצים לחלוק זאת עם העוקבים שלכם הקדישו כמה דקות כדי לנסח ציוץ בנושא. שנית, אם אתם מייבאים את הציוצים שלכם מפייסבוק, הם עלולים להיות ארוכים מדי לטוויטר ולהישבר.

ד. מאחר שכל תו בטוויטר חשוב, פרחה תעשיה לא מבוטלת של שירותי קיצור קישורים. bit.ly הוא המפורסם שבהם, בעיקר משום שהוא מאפשר לכם לצפות בסטטיסטיקות, ולדעת כמה אנשים לחצו על הקישור שלכם. אם אתם משתמשים ב-TweetDeck, הקישורים שלכם יקוצרו בביט.לי באופן אוטומטי. כדאי לקרוא את הראיון עם notidfspokesman להרחבה בנושא, ובכלל.

זהו, אני חושב. אם יש לכם עצות נוספות, הערות ונאצות, כתבו אותן בתגובות. אשתדל להוסיף לפוסט במידת האפשר.

Share and Enjoy:
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Reddit
  • Twitter
ינו' 27, 2011
איתמר שאלתיאל

לא דובר צה"ל: מעין ראיון עם אושיית טוויטר

היום חוגג חשבון הטוויטר ההיפראקטיבי notIDFspokesman שנה לפעילותו. זו הזדמנות טובה לבקש ממפעיל החשבון, שפועל באופן אנונימי, לכתוב קצת על עצמו ועל החשבון הזה. הפוסט מפורסם בצורת ראיון לצורך הנוחות בלבד.

מה זה notIDFspokesman?
חשבון הטוויטר הזה מפיץ מידע הנוגע לפעילות צה"ל ולכיבוש, מידע, שדובר צה"ל למשל אינו שש לדברר – החל מערעור שקריו של דו"צ וכלה במציאות החיים היומיומית תחת הכיבוש. החשבון גם משמש דובר למידע, לארגונים ולאקטיביסטים אשר מתמודדים עם היבטים שונים של הכיבוש. החשבון אינו מוגבל לעיסוק בצה"ל אלא בזרועות הביטחון ובכלל בביטחון במובנו הרחב. תוצאת לוואי של פעילות חשבון הטוויטר היא יצירת ארכיון של המציאות הבטחונית הישראלית ושל פעילויות מחאה מגוונות.

החשבון אינו מערכת חדשות ואין לי מקורות מידע עצמאיים. כל מה שאני עושה הוא סרקולציה והצפה של מידע שאחרים מייצרים.

למה הוקם החשבון?
אני לא הקמתי אותו. הוא הוקם ע"י ליסה גולדמן (lisang), ובראשיתו נועד להוות במה בעיקר להתנגחות עם דו"צ והמידע שהוא מפיץ. זמן קצר לאחר מכן התחלתי לעזור לה בניהול, ואחר כך היא המשיכה לפרוייקטים אחרים (למשל מגזין 972+ המשובח), ואני נותרתי לנהל את החשבון לבד. חלק מהמטרות והדגשים עוצבו תוך כדי תנועה. למשל, בימיו הראשונים של החשבון נמנעתי מלעסוק בכל דבר שקשור למשטרה והשתמשתי רק במידע על צה"ל. הפעילות של סולידריות שיח ג'ארח הדגישה את האבסורד בכך, היות ובמזרח ירושלים הכיבוש מבוצע ע"י המשטרה ולא על ידי צה"ל; פעילים פוליטיים נרדפים בתוך ישראל על ידי המשטרה והשב"כ; הקלות במס הכנסה (ליהודים) ומחסומי דרכים עם גובי מס הכנסה (בישובים ערביים) הם כלים למימוש מדיניות גזענית. בקיצור, הכיבוש והגזענות הממוסדת- הנשענת על כידונים- פנים רבות להם.

בוא נעבור לפרקטיקה. למה להיות פעיל בטוויטר?
זו הייתה בחירה קצת שרירותית מבחינתי. אני נוכח בטוויטר וההפעלה של החשבון הנוסף הייתה לי נוחה. אבל האמת שהייתי צריך לרכוש כלים טכניים נוספים. אגב, לפני זמן קצר חנכתי עמוד פייסבוק של notIDFspokesman, שהוא בעצם גזירה אוטומטית של פיד ה-RSS של חשבון הטוויטר. אתה תוכל להרחיב יותר על איך בדיוק עושים זאת. לי אין מושג, ואתה עשית זאת עבורי.

אלו כלים טכניים רכשת?
בכדי לפעול ביותר מחשבון טוויטר אחד, צריך קליינט (תוכנה) שונה מהממשק הרגיל של טוויטר. אני משתמש בטוויטדק (TweetDeck). הגעתי לקליינט הזה בעיקר בחיפוש אחר כלי שיאפשר לי לנהל יותר מחשבון טוויטר אחד, אבל גיליתי שלטוויטדק יש יתרונות נוספים, בעיקר בנוחות המעקב אחרי כל כך הרבה עדכונים, בריטווט (שציוץ, ציוץ מחדש) ובקיצור לינקים.

הסבר למי שאינם פעילים בטוויטר מה משמעות קיצור הלינקים
אלך צעד אחורה. טוויטר הוא שירות מיקרובלוגינג, שהוא גם רשת חברתית, בעלת תכונות טכניות מסוימות. הבולטת שבהן היא מגבלת המקום של כל ציוץ (סטטוס), שהיא 140 תווים. כדי להפיץ לינקים, מומלץ לקצר אותם. יש לינקים שרק הם ארוכים מ-140 תווים, וגם אם לא, אתה בדרך כלל רוצה להגיד משהו לצד הלינק.

אבל לקיצור הלינקים יש יתרון נוסף. אני מודד, במגבלות מסוימות, את ההשפעה ואת התפוצה שלי. אני מנוי על ביט.לי (bit.ly), שמאפשר לי לראות כמה אנשים לחצו על כל לינק, וכן מידע נוסף, כגון מאיזו מדינה הם. כך אני יכול לומר שעל אף שישראלים מהווים רק כשישית מהעוקבים שלי, כ-80 אחוזים מהמקליקים על קישורים באים מישראל. ומצד שני, הם מהווים 80 אחוזים רק מהקלקות שיש לי מידע עליהן.

הסטטיסטיקות של ביט.לי.

אז על אלו הקלקות אין לך מידע?
בגלל אופי החשבון, הפצת מידע שלא אני מייצר. אני עוקב אחרי רבים שמייצרים או מפיצים מידע, ואת המידע הזה אני מפיץ מחדש באמצעות ריטוויט. ציוצים מקוריים שבהם הופיע לינק מקוצר, ירווטווטו עם הלינק המקורי, עליו אין לי סטטיסטיקת הקלקות. נכון הוא שלו רציתי בכך, יכולתי להחליף את כל הלינקים ללינקים מקוצרים משלי, אבל זה דורש לטעמי יותר מדי השקעה, והאמת, זה ממש לא מספיק חשוב. חשוב לי שהידע יופץ יותר מאשר לי תהיה סטטיסטיקת הקלקות נרחבת יותר.

אגב, יש שתי צורות ריטוויט. אתה משתמש בשתיהן. יש לכך סיבה?
כן. אפשר לרטווט באמצעות לחיצה על כפתור "ריטוויט", כך העוקבים שלך יקבלו לפיד שלהם את הציוץ המקורי, כאילו הם עוקבים אחרי האיש שצייץ אותו.

ריטוויט אוטומטי וידני

אפשר, לעומת זאת, גם להעתיק את תוכן הציוץ, ולהוסיף לתחילתו את הסימן המקובל בטוויטר לריטוויט (RT) ואת שם הצייצן המקורי, מה שמכונה ריטוויט ידני. כך, העוקבים שלי יראו אותי מצטט צייצן אחר. היתרון היחיד של השיטה השניה הוא שכך אני מפיץ את החשבון שלי. העוקבים שלי לא צריכים זאת, שכן הם מן הסתם מכירים אותי, אבל אם אחד מהם ירטווט את הציוץ שלי, החשבון שלי יופץ הלאה.

מאידך, לפעמים בשיטה הזו הציוץ הופך ארוך מ-140 תווים, ולכן בלתי אפשרי לציוץ, לפחות ללא עריכה. כמו כן, ידנית, מדובר בהמון עבודה. כשאני משתמש בטוויטדק, הפעולה הזו מאוד פשוטה, אבל בממשק הרגיל של טוויטר, זה פשוט מאריך מאוד את פעולת הריטוויט, ושוב, זה לא מספיק חשוב לי.

מי הם העוקבים שלך? מה מידת ההשפעה של החשבון?
יש לי יותר מ- 600 עוקבים, והמספר גדל כל הזמן. רוב רובם של העוקבים אינם ישראלים. בפעם האחרונה שבדקתי, רק 100 עוקבים היו מישראל. אני חושב שאחד הדברים הייחודיים בחשבון הזה הוא שהוא מנסה בו זמנית לפנות לקהל הישראלי והלא-ישראלי. מסיבה זו, למשל, אני אצייץ את אותה הכתבה ב"הארץ", נניח, פעמיים, בעברית ובאנגלית. יש אפליקציה בשם Twitter Analyzer שמראה לך מידע מגוון על החשבון, כגון המיקום של העוקבים שלך. אפשר לראות שהמדינות המרכזיות האחרות שבהן יש לי עוקבים הן ארה"ב ומדינות אירופיות שונות. אבל אני מתגאה גם ב- 12 העוקבים המצריים שלי ובעוקבים נוספים ממדינות ערביות, גם אם מספרם הולך ופוחת.

Twitter Analyzer

במה כרוכה ההפעלה היומיומית של החשבון?
אני משקיע הרבה תשומת לב בנעקבים שלי. אין לי כמעט מקורות מידע נוספים. אני משקיע מאמץ בלאתר נעקבים שיתרמו לי ומשקיע מאמץ בלראות על מה הם מצייצים ולמה הם מקשרים. באיזה סקר שנערך לאחרונה נמצא שמרבית האנשים בטוויטר כלל לא קוראים את הפיד שלהם. אני קורא. ביסודיות. אחת המשמעויות של זה היא הזמן שאני מקדיש לחשבון. אני מעריך שאני משקיע בכך כ-6 שעות בכל יום. יש אפליקציה נוספת, בשם TweetStats, שמספקת סטטיסטיקות של התנהלות החשבון. אפשר לראות, שאני מצייץ כ- 43 ציוצים ביום, וכי זה בדרך כלל בין 8 בבוקר ל-8 בערב. 

TweetStats  

איך מאתרים נעקבים מתאימים?
עכשיו זה קצת יותר קל, כי אנשים מוצאים אותי. אני פשוט בודק מעת לעת מי העוקבים החדשים. אבל בהתחלה זה דמה יותר לכדור שלג. התחלתי בכמה עוגנים, צייצנים שכדאי לעקוב אחריהם, ולאט לאט נתקלתי, באמצעות ריטוויטים ואזכורים, בנעקבים מעניינים נוספים. נוסף על כך,אני בודק מי האנשים שמרטווטים אותי, ולא פחות חשוב – מי האנשים שמרטווטים את מה שאני ריטווטתי. מאחורי זה עומדת ההנחה שיש סיכוי שלאנשים הללו יש תחומי עניין משותפים לשלי. הרבה נעקבים נמצאו כך.

אתה חושב שהחשבון הזה מוביל אנשים לפעילות? ואם כן, איך?
קודם כל, נראה לי ברור שכשאני מדווח או מביא סרטון מההפגנה השבועית בבלעין אני בה בעת קורא להשתתף בהפגנות השבועיות הבאות. שנית, אני משתדל לצייץ על הפגנות ופעילויות שאמורות להתקיים. אבל גם יש משהו ביצירת שיח וקהילה שמאפשר לפעילים למצוא אחד את השני ובכך לאפשר ביתר קלות לאנשים להשתתף יחדיו בפעילויות. בהקשר הזה, אספר שלאחרונה פגשתי את נועם רותם (noamr) שקודם לכן הכרתי אותו רק וירטואלית. הוא אמר לי שהוא חב לי את חידוש פעילותו הפוליטית. הוא אמר שעד שהוא נתקל במקרה בחשבון שלי, הוא חש מבודד פוליטית ומיואש. אבל באמצעות החשבון שלי הוא נתקל בקהילה שמאלנית שוקקת ורועשת, מה שנטע בו מוטיבציה לשוב ולפעול.

יש חשבון טוויטר אקטיביסטי שהיית רוצה שיתקיים?
כן, בהחלט. אוצר-ווטש.

Share and Enjoy:
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Reddit
  • Twitter

Buy No Evil

קבלו עדכונים

באמצעות אימיילבאמצעות RSS
תרמו לנו. תמונה: stock.xchng

J14

המאבק הזה הוא של כולנו.

תגיות

4chan Accels BDS bit.ly Buy No Evil Digital Activism Decoded Fundamo Google Docs Google Forms Google Sites HBGary hollaback IP j14 Journalism in the age of data Jumo NOI notidfspokesman Redphone RSS seesmic SLAPP SMSSL SSL Tor tweetdeck TweetStats Twitter Analyzer VoIP א-תוואנה אדוארדו שובל אהוד עוזיאל או"ם אובמה אוטוסטרדת המידע אופטימיות אורן פרסיקו אזרחות זרה אחותי איילת שקד אייפון אינטרנט אינפוגרפיקה אינפורמציה איתמר ב אם תרצו אנדרואיד אנונימוס אנונימיות אנחנו אס.אס אפליקציה אקטיביזם אריאל ארכיון ארנון מוזס אתגר בוט בית-סוריכ בלוגרים בן דרור ימיני בנימין נתניהו בקעת הירדן בתים פתוחים גוגל גוגל דוקס גוגל טפסים גוגל מפות גוש שלום גזענות גיא סופט גיוס כספים גישה גלישה גרינפיס דה-לגיטימציה דו"ח גולדסטון דובר צה"ל דיוור אלקטרוני דיור דירה דני איילון דרום אמריקה האגודה לזכויות האזרח האיחוד האירופי החטטן הטרדה מינית הכצעקתה המכון לשלום של האו"ם הנהגה הסתה הפגנה הפגנות הצפנה הקרן החדשה לישראל התארגנות התארגנות קהילתית התחברות תראבוט התנדבות התנחלויות ודמוקרטית וורדפרס וידג'ט וידיאו ויזואליזציה ויקיליקס ויקיפדיה זכויות אדם חופש המידע חטטן חיפוש חרם צרכני טבלאות טוויטר טופס טכנולוגיה טרמפים יאהו יאהו-פייפס יאיר לפיד ידידי כדור הארץ ידיעות אחרונות יהודים יוסי גורביץ ימין ישראל ביתנו ישראל כץ ישראל פוסט ישראל שלי כסף כספות ליכוד ליכודניק מאבק אחד ביום מבקשי מקלט מדיה חברתית מדרון חלקלק מדריך מהגרי עבודה מועצת יש"ע מוצרים מוקד סיוע לעובדים זרים מחאה מחאה חברתית מחאת האוהלים מחסומים מידע מימון מירי רגב מכבסון מכתב מלחמה מלכ"ר מלקולם גלדוול מם ממשלה מנהיגות מעיין אלכסנדר מענק מצעד זכויות האדם מצרים משגב משחקי מחשב משטרה משטר ההיתרים משימה מתן כהן מתנדבים נווה שאנן ניתוח תעבורה נכבה נפתלי בנט נרטיב נשים סופר-מרקט סטטיסטיקות סיפור סכסוך סלולרי סמארטפון סמס סן פרנסיסקו סקייפ סקר עיראק עיתונות עכשיו עמותה עצומה עצמי ערבים ערכים פוליטיקה פטריק ריינבורוז פליטים פלסטינים פעולה אחת ביום פעילות פרובוקציה פרויקטים פרטיות פרנק הוברט פרסום פרסונליזציה ציונות צפריר בשן קהילה קוד פתוח קו לעובד קמפוס לכולנו קמפיין קריפטוס רונן שובל רועי צ'יקי ארד רועי תל רופאים לזכויות אדם ריטוויט רשימות רשת חברתית שאלון שוכרי דירות שיח שיח ג'ראח שי טובלי שינוי שי ניצן שכנוע שלטי חוצות שמאל שרת שתיל תביעה תביעת דיבה תומר פרסיקו תוסף תור תחנת כוח פחמית תחקיר תכנות תל אביב תקנון תקשורת תרגום תרומה תרומות